×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א)  אָ֣ז יָשִֽׁיר⁠־מֹשֶׁה֩א וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת⁠־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ב כִּֽי⁠־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (ב) עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי⁠־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃ (ג) יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃ (ד) מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם⁠־סֽוּף׃ (ה) תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ⁠־אָֽבֶן׃ (ו) יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃ (ז) וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃ (ח) וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ⁠־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב⁠־יָֽם׃ (ט) אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃ (י) נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ג כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃ (יא) מִֽי⁠־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ (יב) נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃ (יג) נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם⁠־ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖ אֶל⁠־נְוֵ֥ה קׇדְשֶֽׁךָ׃ (יד) שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃ (טו) אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃ (טז) תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד⁠־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה עַֽד⁠־יַעֲבֹ֖ר עַם⁠־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃ (יז) תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃ (יח) יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (יט) כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת⁠־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ (כ)  וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת⁠־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל⁠־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ (כא) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ כִּֽי⁠־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ (כב)  וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת⁠־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם⁠־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל⁠־מִדְבַּר⁠־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת⁠־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא⁠־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃ (כג) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל⁠־כֵּ֥ן קָרָֽא⁠־שְׁמָ֖הּד מָרָֽה׃ (כד) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה⁠־נִּשְׁתֶּֽה׃ (כה) וַיִּצְעַ֣ק אֶל⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל⁠־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃ (כו) וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם⁠־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל⁠־חֻקָּ֑יו כׇּֽל⁠־הַמַּחֲלָ֞הה אֲשֶׁר⁠־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא⁠־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ (כז) {חמישי} וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ⁠־שָׁ֖ם עַל⁠־הַמָּֽיִם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א יָשִֽׁיר⁠־מֹשֶׁה֩ =א⁠(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (געיה בשי"ן)
• בחלק מהדפוסים ובקורן הגעיה מלעיל ביו"ד <יָֽשִׁיר⁠־מֹשֶׁה֩>
ב לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ ל=לַֽיהֹוָה֙י⁠־⁠הֹוָה֙ בגעיה ימנית
ג צָֽלְלוּ֙ =ש,ש1,ו ומ"ש ("הלמ"ד בשווא לבד כמנהגנו")
• ל,ל1,ב,ק3=צָֽלֲלוּ֙ (חטף)
• הערת ברויאר
ד קָרָֽא⁠־שְׁמָ֖הּ =א⁠(ס),ל,ל1,ש1 (געיה ברי"ש)
• ש,ק3,ו=<קָֽרָא⁠־שְׁמָ֖הּ> (געיה [ימנית] לעיל באות קו"ף); וכמו כן בחלק מהדפוסים וקורן.
• ב!=קְרָא⁠־שְׁמָ֖הּ (אות קו"ף שווּאה)
ה כׇּֽל⁠־הַמַּחֲלָ֞ה =ל-מ,ל1?,ב,ש,ש1,ק3,ו (געיה אחת באות כ"ף); ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר).
• ל!,ל1?=<כָּֽל⁠־הַמַּֽחֲלָ֞ה> בשתי געיות בתיבות המוקפות (געיה ימנית באות מ"ם בכתי"ל, וגעיה ספק מחוקה בכתי"ל1).
• מג"ה=כָּל⁠־הַֽמַּחֲלָ֞ה
• קורן=כָּל⁠־הַֽמַּֽחֲלָ֞ה
E/ע
הערותNotes
(א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו מִצְוָה אַחַת בַּאֲמָנָה, כְּדַי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּה׳, זָכוּ וְשָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״ (שמות י״ד:ל״א). וְנֶאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ט״ו:א׳) וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא יָרַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא בִּזְכוּת אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֶאֱמִן בַּי״י וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה״ (בראשית ט״ו:ו׳). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׂכַר הָאֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲמֵן הָעָם״ (שמות ד׳:ל״א). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אֱמוּנִים נֹצֵר י״י״ (תהלים ל״א:כ״ד), מַזְכִּירִין אֱמוּנַת אָבוֹת. וְאוֹמֵר: ״וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ״ (שמות י״ז:י״ב). וְאוֹמֵר: ״זֶה הַשַּׁעַר לַי״י, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ״ (תהלים קי״ח:כ׳). בְּבַעֲלֵי אֲמָנָה מַהוּ אוֹמֵר? ״פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים״ (ישעיהו כ״ו:ב׳). הַשַּׁעַר הַזֶּה, כָּל בַּעֲלֵי אֱמוּנָה נִכְנָסִין בּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״טוֹב לְהֹדוֹת לַי״י וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי י״י בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן״ (תהלים צ״ב:ב׳-ו׳). מִי גָּרַם לָנוּ לָבֹא לִידֵי שִׂמְחָה זוֹ? שְׁכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ לַיְלָה, לְפִיכָךְ זָכִינוּ לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ בֹקֶר. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת״ (תהלים צ״ב:ג׳). וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר לָעָם: ״הַאֲמִינוּ בַּי״י אֱלֹהֵיכֶם, וְתֵאָמֵנוּ! הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ!⁠״ (דברי הימים ב כ׳:כ׳) וּכְתִיב: ״עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה״ (ירמיהו ה׳:ג׳) וּכְתִיב: ״וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה״ (חבקוק ב׳:ד׳). וּכְתִיב: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״ (איכה ג׳:כ״ג). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִשְׂכַר אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן, תָּבוֹאִי! תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים״ (שיר השירים ד׳:י׳). וּכְתִיב: ״וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת י״י״ (הושע ב:כ״א-כ״ב). הָא, גְּדוֹלָה אֲמָנָה לִפְנֵי הקב״ה, שֶׁבִּשְׂכַר אֱמוּנָה שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲמִינוּ בַּי״י וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַי״י״ (שמות י״ד:ל״א-ט״ו:א׳). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ״ (תהלים ק״ו:י״ב). חַסְלַת מַסֶּכְתָּא, לֵאלָהָא תֻשְׁבְּחָתָא.   [מסכתא דשירה בשלח פרשה א] אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – יֵשׁ ״אָז״ לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ ״אָז״ לֶעָתִיד לָבֹא. ״אָז הוּחַל״, ״אָז אָמְרָה: חֲתַן דָּמִים״ (בראשית ד׳:כ״ו), ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״ (שמות ד׳:כ״ו), ״אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל״ (שמות ט״ו:א׳), ״אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר כ״א:י״ז), ״אָז אָמַר דָּוִיד״ (יהושע י׳:י״ב), ״אָז אָמַר שְׁלֹמֹה״ (דברי הימים א ט״ו:ב׳), ״אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר״ (מלכים א ח׳:י״ב) הֲרֵי אֵלּוּ לְשֶׁעָבַר. יֵשׁ ״אָז״ לֶעָתִיד לָבֹא: ״אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ״ (ישעיהו ס׳:ה׳), ״אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ״ (ישעיהו נ״ח:י׳), ״אָז תִּפָּקַחְנָה״ (ישעיהו ל״ה:ו׳) ״אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה״ (ישעיהו ל״ה:ה׳), ״אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ״ (ירמיהו ל״א:י״ב), ״אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם״ (תהלים קכ״ו:ב׳), ״הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר י״י אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל״ (תהלים קכ״ו:ב׳). הֲרֵי אֵלּוּ לֶעָתִיד. דָּבָר אַחֵר: מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל – מַגִּיד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת – וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן: הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֶמְרָה בְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ל׳:כ״ט) הַשְּׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה״ (שמות ט״ו:א׳). השְׁלִישִׁית, שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כ״א:י״ז) הָרְבִיעִית שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳1 (דברים ל״א:כ״ד). הַחֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַי״י, בְּיוֹם תֵּת י״י אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן״ (יהושע י׳:י״ב). הַשִּׁשִּׁית, שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה וּבָרָק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם״ (שופטים ה׳:א׳). הַשְּׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר דָּוִד לַי״י אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ (שמואל ב כ״ב:א׳). הַשְּׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד״ (תהלים ל׳:א׳). וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת״. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד״? אֶלָּא, לְפִי שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו לִבְנוֹתוֹ, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״זְכוֹר י״י לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַי״י, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב. אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי. עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַי״י, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב. הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר״ (תהלים קל״ב:א׳-ו׳). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד״ (מלכים א י״ב:ט״ז). הָא, לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן נַפְשׁוֹ מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״ (מלאכי ג׳:כ״ב). וַהֲלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים הִיא? שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרַת י״י תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ״ (תהלים י״ט:י׳)! הָא, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״? לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָצִינוּ בְמֹשֶׁה שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי שָׁם עִם י״י״ (שמות ל״ד:כ״ח). וְאוֹמֵר: ״בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים, לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת י״י עִמָּכֶם, וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי, וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי״ (דברים ט׳:ט׳). הָא, לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ (שמות ל״ב:ז׳). וַהֲלֹא עַם י״י הֵם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ״ (דברים ט׳:כ״ט). וְאוֹמֵר: ״בֶּאֱמֹר לָהֶם, עַם י״י אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ״ (יחזקאל ל״ו:כ׳). הָא, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר: ״לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״ (שמות ל״ב:ז׳)? לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה, וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם״ (שמות ב׳:י״א), וּכְתִיב: ״וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה״ (שמות ב׳:י״ב). הָא, לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין, וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ״ (דברים ט״ז:י״ח). וַהֲלֹא הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא״ (דברים א׳:י״ז) מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּתֶּן לְךָ״? אֶלָּא, מִתּוֹךְ שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וּמְנַיִן שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר״ (שמות ב:י״ג-י״ד). וּכְתִיב: ״וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת, וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם״ (שמות ב:ט״ז-י״ז). מִדִּינִין בָּרַח, וּלְדִינִין חָזַר. ״וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם, וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַי״י, וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ, בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ, וְאֹמְרִים: הוֹדוּ לַי״י, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!⁠״ (דברים ל״ג:כ״א) צִדְקַת י״י עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל.⁠״ הָא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. הַתְּשִׁיעִית, שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים ב כ׳:כ״א) וּמָה נִשְׁתַּנֵּיתָ הוֹדָיָה זוֹ מִכָּל הוֹדָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? שֶׁבְּכָל הוֹדָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר: ״הוֹדוּ לַי״י כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!⁠״ וּבָזוֹ לֹא נֶאֱמַר ״כִּי טוֹב״. אֶלָּא כִּבְיָכֹל לֹא הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו בַּמָּרוֹם, עַל אָבְדָן שֶׁלָּרְשָׁעִים. אִם עַל מִיתָתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים, לֹא הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו בַּמָּרוֹם, קַל וָחֹמֶר עַל הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֶחָד שָׁקוּל כְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״ (משלי י׳:כ״ה). הָעֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁירוּ לַי״י שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ״ (ישעיהו מ״ב:י׳), וְאוֹמֵר: ״שִׁירוּ לַי״י שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים״ (תהלים קמ״ט:א׳). כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁעָבְרוּ קְרוּאוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה. כַּשֵּׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ, הָיָה אַחֲרֵיהֶם שִׁעְבּוּד, אֲבָל הַתְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לִהְיוֹת, אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד. לְכָךְ קְרוּאָה בִּלְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ, אִם יֹלֵד זָכָר, מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו?⁠״ (ירמיהו ל׳:ו׳) שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁהַזָּכָר אֵינוֹ יוֹלֵד, כָּךְ הַתְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבֹא, לֹא יְהֵא אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּי״י תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד״ (ישעיהו מ״ה:י״ז). לַי״י – לַי״י אֲמָרוּהָ, וְלֹא אֲמָרוּהָ לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: ״וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר, וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים״ (שמואל א י״ח:ו׳). וְאוֹמֵר: ״וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו!⁠״ (שמואל א י״ח:ז׳) אֲבָל כָּן, לַי״י אֲמָרוּהָ, וְלֹא אֲמָרוּהָ לְבָשָׂר וָדָם. וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שָׁרָת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרָת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ שִׁירָה, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן קוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן תַּדַּי אוֹמֵר: מֹשֶׁה הָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים תְּחִלָּה, וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ. מֹשֶׁה הָיָה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר: ״אָשִׁירָה לַי״י״ (שמות ט״ו:א׳), וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ: ״אָשִׁירָה לַי״י, כִּי גָאֹה״. מֹשֶׁה הָיָה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר: ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ״ (שמות ט״ו:ב׳), וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ: ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״. מֹשֶׁה הָיָה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר: ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה״ (שמות ט״ו:ג׳), וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ: ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה, י״י שְׁמוֹ.⁠״ אָשִׁירָה לַי״י – נָאָה גְּדֻלָּה לַי״י, נָאָה גְּבוּרָה לַי״י, נָאָה הַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד לַי״י! וְכֵן דָּוִד אָמַר: ״לְךָ י״י הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד״ (דברי הימים א כ״ט:י״א). אָשִׁירָה לַי״י כִּי גָאֹה גָּאָה – מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה, וְהָיוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר, וְהוּא חָלָשׁ, שֶׁהוּא עָשִׁיר, וְהוּא עָנִי, שֶׁהוּא חָכָם, וְהוּא טִפֵּשׁ, שֶׁהוּא רַחְמָנִי, וְהוּא אַכְזָרִי שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁהוּא נֶאֱמָן, וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא הַכֹּל מַחְנִיפִין לוֹ, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ, יוֹתֵר הוּא מִקִּלּוּסוֹ. אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא״ (דברים י׳:י״ז), וְאוֹמֵר: ״י״י עִזּוּז וְגִבּוֹר, י״י גִּבּוֹר מִלְחָמָה״ (תהלים כ״ד:ט׳). וְאוֹמֵר: ״י״י כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר״ (ישעיהו מ״ב:י״ג). וְאוֹמֵר: ״מֵאֵין כָּמוֹךָ י״י, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה״ (ירמיהו י׳:ו׳). אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן לַי״י אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ״ (דברים י׳:י״ד). וְאוֹמֵר: ״לְדָוִד מִזְמוֹר, לַי״י הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ״ (תהלים כ״ד:א׳). וְאוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם, וְהוּא עָשָׂהוּ״ (תהלים צ״ה:ה׳). וְאוֹמֵר: ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם י״י צְבָאוֹת״ (חַגַּי ב׳:י׳). וְאוֹמֵר: ״הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה, כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן, לִי הֵנָּה, הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת״ (יחזקאל י״ח:ד׳). אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״ (משלי ג׳:י״ט). וְאוֹמֵר: ״עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה״ (איוב י״ב:י״ג). וְאוֹמֵר: ״כִּי י״י יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה״ (משלי ב׳:ו׳). וְאוֹמֵר: ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה״ (דניאל ב׳:כ״א). וְאוֹמֵר: ״מִי לֹא יִרָאֲךָ, מֶלֶךְ הַגּוֹיִם? כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ״ (ירמיהו י׳:ז׳). אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא רַחְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲבֹר י״י עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: י״י! י״י! אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת״ (שמות ל״ד:ו׳). וְאוֹמֵר: ״חַנּוּן וְרַחוּם י״י״ (תהלים קמ״ה:י׳). וְאוֹמֵר: ״כִּי אֵל רַחוּם י״י אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם״ (דברים ד׳:ל״א). וְאוֹמֵר: ״זְכֹר רַחֲמֶיךָ י״י וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה״ (תהלים כ״ה:ו׳). וְאוֹמֵר: ״טוֹב י״י לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו״ (תהלים קמ״ה:ט׳). וְאוֹמֵר: ״לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת״ (דניאל ט׳:ט׳). אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא״. וְאוֹמֵר: ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ (תהלים פ״ב:א׳). וְאוֹמֵר: ״הַצּוּר, תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא״ (דברים ל״ב:ד׳). אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי י״י אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים, הָאֵל הַנֶּאֱמָן, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָו לְאֶלֶף דּוֹר״ (דברים ז׳:ט׳). וְאוֹמֵר: ״הַצּוּר, תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא״ (דברים ל״ב:ד׳). הָא, לוֹ נָאֶה גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, וְתִפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד. אָשִׁירָה לַי״י – שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח וְאֵין כְּעֶרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַי״י, יִדְמֶה לַי״י בִּבְנֵי אֵלִים?⁠״ (תהלים פ״ט:ז׳) וְאוֹמֵר: ״אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה״ (תהלים פ״ט:ח׳). וְאוֹמֵר: ״י״י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ״ (תהלים פ״ט:ט׳). מַהוּ צְבָאוֹת? אוֹת הוּא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ״ (דברים ל״ג:ב׳), אוֹת הוּא בְּתוֹךְ רִבְבוֹת קֹדֶשׁ שֶׁלּוֹ וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: ״אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ״ (תהלים פ״ו:י׳). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם״ (שיר השירים ה׳:י׳) וְאוֹמֵר: ״רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז״ (שיר השירים ה׳:י״א) וְאוֹמֵר: ״עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם״ (שיר השירים ה׳:י״ב) וְאוֹמֵר: ״לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם״ (שיר השירים ה׳:י״ג) וְאוֹמֵר: ״יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב״ (שיר השירים ה׳:י״ד) וְאוֹמֵר: ״שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ״ (שיר השירים ה׳:ט״ו). רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז״ (תהלים ח׳:ג׳). ״מִפִּי עוֹלְלִים״, אֵלּוּ עֳבָרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה, כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר״ (איוב ג׳:ט״ז). ״וְיֹנְקִים״, אֵלּוּ שֶׁיּוֹנְקִים מִשְּׁדֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם״ (יואל ב׳:י״ב). רַבִּי אוֹמֵר: ״עֹלְלִים״, אֵלּוּ עוֹלְלִים שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ״ (ירמיהו ט׳:כ׳). וְאוֹמֵר: ״עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם״ (איכה ד׳:ד׳), ״יֹנְקִים״, אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם״ (יואל ב׳:ט״ז). אֵלּוּ וָאֵלּוּ פָּתְחוּ פִיהֶם, וְאָמְרוּ שִׁירָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַי״י, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַי״י, כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם״ (שמות ט״ו:א׳). רַבִּי מֵאִיר אָמַר: אַף עֳבָרִין שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן פָּתְחוּ פִיהֶן, וְאָמְרוּ שִׁירָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל״ (תהלים ס״ח:כ״ז). וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אֶלָּא אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ! אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם״ (תהלים ח׳:ב׳). ״וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה, כֹּה אָמַר י״י: בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ד׳:כ״ב). [מסכתא דשירה בשלח פרשה ב] כִּי גָאֹה גָּאָה – גֵּאַנִי וְגֵאִיתִיו גֵּאַנִי בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַף אֲנִי גֵאִיתִיו בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר י״י אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו ל׳:כ״ט). דָּבָר אַחֵר: כִּי גָאֹה גָּאָה – גֵּאַנִי וְגֵאִיתִיו גֵּאַנִי עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ (שמות י״ד:י״ט). אַף אֲנִי גֵאִיתִיו עַל הַיָּם, וְשַׁרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָשִׁירָה לַי״י, כִּי גָאֹה גָּאָה״. דָּבָר אַחֵר: כִּי גָאֹה גָּאָה – גָּאָה וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יוֹם לַי״י צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם, וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל״ (ישעיהו ב׳:י״ב). וְאוֹמֵר: ״וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים, וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים, וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ, וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה. וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה. וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים, וְנִשְׂגַּב י״י לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״ (ישעיהו ב:י״ג-י״ז). וְאוֹמֵר: ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״ (ישעיהו ב׳:י״ח). דָּבָר אַחֵר: כִּי גָאֹה גָּאָה – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַמִּתְגָּאִים, שֶׁבְּמַה שֶּׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִים לְפָנָיו, בּוֹ הוּא נִפְרָע מֵהֶם. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ״שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל״ (איוב כ״א:י׳). וְאוֹמֵר: ״יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב״ (איוב כ״א:י״א-י״ב). מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ״וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ! וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?⁠״ (איוב כ״א:י״ד-ט״ו) אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ, אֶלָּא: ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״ (בראשית ב׳:ו׳). אָמַר לָהֶם הקב״ה: ״שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה״ (בראשית ז׳:י״ב). רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם, הָעֶלְיוֹנָה בַּתַּחְתּוֹנָה, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת תַּאֲוָתָם, וְהקב״ה פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה כְּדֵי לְאַבְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״ (בראשית ז׳:י״א). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו, בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ״ (בראשית י״א:ד׳). וְאַחֲרָיו מָה כְתִיב? ״וַיָּפֶץ י״י אֹתָם מִשָּׁם״ (בראשית י״א:ח׳). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו, בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם, וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ. מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ״ (איוב כ״ח:ה׳-ו׳). וְאוֹמֵר: ״נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט, וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה״ (איוב כ״ח:ז׳). וְאוֹמֵר: ״לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ, לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״ (איוב כ״ח:ח׳). אָמְרוּ הַסְּדוֹמִיִּים: אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיָּבֹא אָדָם אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא הֲרֵי מָזוֹן יוֹצֵא מֵאֶצְלֵנוּ, וְכֶסֶף וְזָהָב, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵאֶצְלֵנוּ. בֹּאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. אָמַר לָהֶם הקב״ה: ״שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם אַתֶּם מִתְגָּאִים? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם ״נְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ״! אַף אֲנִי אֲשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר, הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ״ (איוב כ״ח:ד׳). וְאוֹמֵר: ״יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים, וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל״ (איוב י״ב:ו׳). (ב) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ג] עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ – אֵין ״עָזִּי״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״ (תהלים כ״ט:י״א), וְאוֹמֵר: ״וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב״ (תהלים צ״ט:ג׳). דָּבָר אַחֵר: עָזִּי – אֵין ״עָזִּי״ אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ״ (תהלים כ״א:ב׳), וְאוֹמֵר: ״י״י עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא״ (תהלים כ״ח:י׳). וְאוֹמֵר: ״וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ״ (שמואל א ב׳:י׳). דָּבָר אַחֵר: עָזִּי – אֵין ״עָזִּי״ אֶלָּא תָקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה״ (ירמיהו ט״ז:י״ט). וְאוֹמֵר: ״י״י עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי״ (תהלים כ״ח:ז׳). דָּבָר אַחֵר: עָזִּי – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, אֲבָל לִי בְּיוֹתֵר. זמרת אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, אֲבָל לִי בְּיוֹתֵר. עֲשָׂנִי אִמְרָה, וַעֲשִׂיתִיו אִמְרָה. עֲשָׂנִי אִמְרָה, דִכְתִיב: ״וַי״י הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ (דברים כ״ו:י״ח). אַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אִמְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת י״י הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם״. וַהֲרֵי כָּל אֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אוֹמְרִים שְׁבָחוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים וְנָאֶה לְפָנָיו יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים: נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל, מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל״ (שמואל ב כ״ג:א׳). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י״י אֱלֹהֵינוּ י״י אֶחָד״ (דברים ו׳:ד׳). וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם: ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ!⁠״ (דברי הימים א י״ז:כ״א) יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י״ (שמות ט״ו:י״א), וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם: ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ!⁠״ (דברים ל״ג:כ״ט) יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִי ״כַּי״י אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.⁠״ ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו?⁠״ (דברים ד׳:ז׳) וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: (דברים ד׳:ז׳) יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: ״כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵינוּ״ (תהלים פ״ט:י״ח). וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם: ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״ (ישעיהו מ״ט:ג׳). וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, אֲבָל לִי בְּיוֹתֵר. דָּבָר אַחֵר: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – הָיָה לִי, וְיִהְיֶה לִי. הָיָה לִי, לְשֶׁעָבַר, וְיִהְיֶה לִי, לֶעָתִיד לָבֹא. זֶה אֵלִי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ יְשַׁעְיָה וִיחֶזְקֵאל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה״ (הושע י״ב:י״ב). וּכְתִיב: ״נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים״ (יחזקאל א׳:א׳). מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְעָלָיו צְפִירָה2 מַקִּיפַתּוּ, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, וַחֲיָלוֹת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו. וְהָיוּ הַכֹּל שׁוֹאֲלִין: ״אֵי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ?⁠״ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כְּמוֹתָם. אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הקב״ה עַל הַיָּם, לֹא הֻצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִשְׁאֹל ״אֵי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ?⁠״ אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ, הִכִּירוּהוּ. פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְאָמְרוּ: ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה! זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ! אֱלֹהֵי אָבִי, וַאֲרֹמְמֶנְהוּ!⁠״ (שמות ט״ו:ב׳) וְאַנְוֵהוּ – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְהַנְווֹת לְקוֹנוֹ? אֶלָּא אַנְוֶה לוֹ בַּמִּצְווֹת: אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו לוּלָב נָאֶה, סֻכָּה נָאָה, צִיצִית נָאָה, תְּפִלָּה נָאָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אֶדָּמֶה לוֹ: מָה הוּא רַחוּם וְחַנּוּן, אַף אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: נַיֶּנּוּ וְשַׁבְּחוֹ לְהקב״ה בִּפְנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם! רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה אֵין ׳נָוֶה׳ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ״ (תהלים ע״ט:י׳). וְאוֹמֵר: ״חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן״ (ישעיהו ל״ג:כ׳) רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֲדַבֵּר בְּנְאוֹתָיו וּבִשְׁבָחָיו שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בִּפְנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר: ״מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ״ (שיר השירים ה׳:ט׳), שֶׁכָּךְ אַתֶּם מֵתִים עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ״ (שיר השירים א׳:ג׳), אֲהֵבוּךָ עַד מָוֶת. וּכְתִיב: ״כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם״ (תהלים מ״ד:כ״ג). ״הֲרֵי אַתֶּם נָאִים, הֲרֵי אַתֶּם גִּבּוֹרִים, בֹּאוּ וְהִתְעָרְבוּ עִמָּנוּ!⁠״ וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם: ״מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ? נֹאמַר לָכֶם מִקְצָת שְׁבָחוֹ: ״דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה״ (שיר השירים ה׳:י׳). כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמְעִין שֶׁכָּךְ שְׁבָחוֹ, אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל: ״נֵלְכָה עִמָּכֶם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ, וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ״ (שיר השירים ו׳:א׳). וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם: ״אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא, ״דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״ (שיר השירים ב׳:ט״ז). ״אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״ (שיר השירים ו׳:ג׳). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲלַוֶּנּוּ עַד שֶׁאָבֹא עִמּוֹ לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וְיָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. הָלַךְ לַמְּדִינָה אַחֶרֶת, וְיָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, יָרְדָה שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה״ (בראשית מ״ו:ד׳). עָלוּ, עָלָת שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״ (בראשית מ״ו:ד׳). יָרְדוּ לַיָּם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל״ (שמות י״ד:י״ט). יָצְאוּ לַמִּדְבָּר, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַי״י הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״ (שמות י״ג:כ״א). עַד שֶׁאָבֹא עִמּוֹ לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי״ (שיר השירים ג׳:ד׳). אֵלִי – עִמִּי נָהַג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נָהַג בְּמִדַּת הַדִּין וּמְנַיִן שֶׁאֵין ׳אֵלִי׳ אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵלִי, אֵלִי! לָמָה עֲזַבְתָּנִי?⁠״ (תהלים כ״ב:ב׳) וְאוֹמֵר: ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ!⁠״ (במדבר י״ב:י״ג) וְאוֹמֵר: ״אֵל י״י, וַיָּאֶר לָנוּ״ (תהלים קי״ח:כ״ז). אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ – אֲנִי מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה. פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֲבָל אֲנִי, אֵינִי כֵן, אֶלָּא מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים. אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, אָז מִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י״י אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (יהושע ה׳:א׳). וְכֵן אָמְרָה רָחָב לִשְלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: ״כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י״י אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע, וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי י״י אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת״ (יהושע ב:י׳-י״א). וּבִזְמַן שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, כִּבְיָכֹל שְׁמוֹ מִתְחַלֵּל בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, בֶּאֱמֹר לָהֶם: עַם י״י אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלֻהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה״ (יחזקאל ל״ז:כ׳-כ״א). וּכְתִיב: ״לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי י״י: לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם״ (יחזקאל ל״ז:כ״ב). וְאוֹמֵר: ״וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם״ (יחזקאל ל״ז:כ״ב). אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ – אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הקב״ה: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם! לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשִׁיתָ עִמִּי בִּלְבַד, אֲנִי אוֹמֵ׳ לְפָנֶיךָ שִׁיר וְזִמְרָה, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשִׁיתָ עִמִּי וְעִם אֲבוֹתַי, וְעוֹשֶׂה עִמִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר!⁠״ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ! (ג) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ד] י״י אִישׁ מִלְחָמָה י״י שְׁמוֹ – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה: מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הקב״ה בְּכָל כְּלֵי זַיִן, נִגְלָה עֲלֵיהֶם כְּגִבּוֹר חֲגוּר חֶרֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר!⁠״ (תהלים מ״ה:ד׳) נִגְלָה עֲלֵיהֶם כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ״ (תהלים י״ח:י״א). נִגְלָה עֲלֵיהֶם בְּשִׁרְיָן וְכוֹבַע כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ, וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה״ (ישעיהו נ״ט:י״ז). נִגְלָה עֲלֵיהֶם בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ״ (חבקוק ג׳:י״א). וְאוֹמֵר: ״וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי״ (תהלים ל״ה:ג׳). נִגְלָה עֲלֵיהֶם בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ״ (חבקוק ג׳:ט׳). וְאוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלַח חִצָּיו״ (תהלים י״ח:ט״ו). נִגְלָה עֲלֵיהֶם בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה, צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ״ (תהלים צ״א:ד׳). וְאוֹמֵר: ״הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה״ (תהלים ל״ה:ב׳). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, וְלֹא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה, י״י שְׁמוֹ.⁠״ בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. אִם כֵּן, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְפָרֵט כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? אֶלָּא שֶׁאִם נִצְרְכוּ לְיִשְׂרָאֵל, הקב״ה עוֹשֶׂה לָהֶם מִלְחָמוֹת. וְאוֹי לָאֻמּוֹת מָה הֵם שׁוֹמְעִין בְּאָזְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לְהִלָּחֵם בָּם. י״י אִישׁ מִלְחָמָה – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנִּגְלָה עַל הַיָּם כְּגִבּוֹר עוֹשֶׂה מִלְחָמַה, שֶּׁנֶּאֱמַר: ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה״. נִגְלָה בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות כ״ד:י׳). וּכְשֶׁנִּגְאֲלוּ, מַה הוּא אוֹמֵר? ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״ (שמות כ״ד:י׳). וְאוֹמֵר: ״חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב, לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק״ (דניאל ז׳:ט׳). וְאוֹמֵר: ״נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן, דִּינָא יְתִב, וְסִפְרִין פְּתִיחוּ״ (דניאל ז׳:י׳). שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר: שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת הֵן, אֶלָּא ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה, י״י שְׁמוֹ״ (שמות ט״ו:ג׳). הוּא בְּמִצְרַיִם, הוּא עַל הַיָּם, הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבֹא, הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי, אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל״ (דברים ל״ב:ל״ט). וּכְתִיב: ״וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט״ (ישעיהו מ״ו:ד׳). וּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר י״י, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, י״י צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן״ (ישעיהו מ״ד:ו׳). וְאוֹמֵר: ״מִי פָעַל וְעָשָׂה? קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ, אֲנִי י״י רִאשׁוֹן, וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא״ (ישעיהו מ״א:ד׳). יֵשׁ גִּבּוֹר בַּמְּדִינָה, וְעָלָיו כָּל כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵין לוֹ כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה, וְלֹא תַּכְּסִיס3 וְלֹא מִלְחָמָה. אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן: יֵשׁ לוֹ כֹחַ וּגְבוּרָה וְתַכְּסִיס וּמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַי״י הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ״ (שמואל א י״ז:מ״ז). וּכְתִיב: ״לְדָוִד, בָּרוּךְ י״י צוּרִי! הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה״ (תהלים קמ״ד:א׳). יֵשׁ גִּבּוֹר בַּמְּדִינָה, וְכֹחוֹ עָלָיו. בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אֵינוֹ דּוֹמֶה לְבֶן חֲמִשִּׁים, וְלֹא בֶּן חֲמִשִּׁים דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים, וְלֹא בֶּן שִׁשִּׁים לְבֶן שִׁבְעִים, אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, כֹּחוֹ מִתְמַעֵט, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא, ״כִּי אֲנִי י״י לֹא שָׁנִיתִי״ (מלאכי ג׳:ה׳). יֵשׁ גִּבּוֹר בַּמְּדִינָה, שֶׁמִּשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבְשַׁתּוּ, אֲפִלּוּ אָבִיו, וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ, וַאֲפִלּוּ קְרוֹבוֹ, הַכֹּל מַכֶּה בְחֵמָה וְהוֹלֵךְ לוֹ, אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה, י״י שְׁמוֹ״ (שמות ט״ו:ב׳). ״י״י אִישׁ מִלְחָמַה״, שֶׁהוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, ״י״י שְׁמוֹ״, שֶׁהוּא מְרַחֵם עַל בִּרְיוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲבֹר י״י עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: י״י, י״י! אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת״ (שמות ל״ד:ו׳). יֵשׁ גִּבּוֹר בַּמְּדִינָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֵצִי יוֹצֵא מִיָּדוֹ, עוֹד לֹא יָכֹל לְהַחְזִירוֹ אֵלָיו, אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, כִּבְיָכֹל גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם״ (דברים ל״ב:מ״א). עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד הוּא מַחְזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי״ (דברים ל״ב:מ״א). אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁהוּא מַחְזִירָהּ רֵיקָם? תִּלְמֹד לוֹמַר ״אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי״. וְעַל מִי הוּא מַחְזִירָהּ? עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם״ (דברים ל״ב:מ״א). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, וּמְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ, וְשׁוֹאֲלוֹת צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו, וְהֵן אוֹמְרִים לָהֶן: ״זָעוּף הוּא, לַמִּלְחָמָה הוּא יוֹצֵא! לִכְשֶׁיְּנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה וְיָשׁוּב, בָּאִין אַתֶּם וְשׁוֹאֲלִין צָרְכֵיכֶם מִלְּפָנָיו.⁠״ אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה״, שֶׁהוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, ״י״י שְׁמוֹ״, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ״ (תהלים ס״ה:ג׳). מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹמֵד בַּמִּלְחָמָה, אֵינוֹ יָכֹל לָזוּן וְלֹא לְסַפֵּק אַכְסַנְיוֹת לְכָל חֲיָלוֹתָיו. וְהקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה״, שֶׁהוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, ״י״י שְׁמוֹ״, שֶׁהוּא זָן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קל״ו:י״ג-כ״ה). י״י אִישׁ מִלְחָמָה – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם י״י״ (ירמיהו כ״ג:כ״ד). וְכָתוּב: ״וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר״ (ישעיהו ו׳:ג׳), וּכְתִיב: ״וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים, וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ״ (יחזקאל מ״ג:ב׳). וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״י״י אִישׁ מִלְחָמָה״? מִפְּנֵי חִבָּתְכֶם וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶם, אֲקַדֵּשׁ שְׁמִי בָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ״ (הושע י״א:ט׳), אֲקַדֵּשׁ שְׁמִי בָּכֶם. י״י שְׁמוֹ – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאַחַת מִכָּל מִדּוֹת אֵלּוּ. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: ״אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם י״י צְבָאוֹת״ (שמואל א י״ז:מ״ה). וּכְתִיב: ״אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם י״י אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר״ (תהלים כ״א:י׳). וְכֵן אָסָא אוֹמֵר: ״וַיִּקְרָא אָסָא אֶל י״י אֱלֹהָיו, וַיֹּאמַר: י״י! אֵין עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ! עָזְרֵנוּ י״י אֱלֹהֵינוּ, כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ, וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה! י״י אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ!⁠״ (דברי הימים ב י״ד:י׳) (ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הֵם אָמְרוּ: ״מִי י״י אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ?⁠״ (שמות ה׳:ב׳) וְאַף אַתָּה, בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם״ (שמות ט״ו:ד׳). כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״יָרָה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״רָמָה״. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי פְסוּקִים הַלָּלוּ? ״יָרָה״, שֶׁהֵן יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, ״רָמָה״, שֶׁהֵן עוֹלִין לַמָּרוֹם. דָּבָר אַחֵר: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה – בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ בָהּ מָדַדְתָּ לָהֶם. הֵן אָמְרוּ: ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ!⁠״ (שמות א׳:כ״ב) אַף אַתָּה, בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם״. דָּבָר אַחֵר: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה – בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, בָהּ מָדַדְתָּ לָהֶם. הֵם אָמְרוּ: ״וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר״ (שמות י״ד:ז׳). אַף אַתָּה, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה מָדַדְתָּ לָהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו״ (שמות ט״ו:ד׳). בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ בָהּ מָדַדְתָּ לָהֶם. הֵם אָמְרוּ: ״וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ״ (שמות י״ד:ז׳). וְאַף אַתָּה, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה מָדַדְתָּ לָהֶם: ״וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.⁠״ בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, בָּהּ מָדַדְתָּ לָהֶם. הֵם מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשֶׁה בַּחֹמֶר, וְאַף אַתָּה, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה מָדַדְתָּ לָהֶם, וְאַף אַתָּה עָשִׂיתָ לָהֶם הַמַּיִם כַּטִּיט, וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בָּהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״טֻבְּעוּ בְיַם סוּף״, וְאֵין ״טֻבְּעוּ״ אֶלָּא בַּטִּיט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה״ (תהלים ס״ט:ג׳), וּכְתִיב: ״וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט״ (ירמיהו ל״ח:ו׳). לְכָךְ נֶאֱמַר ״טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.⁠״ (ה) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ה] תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – וְכִי תְּהוֹמוֹת יֵשׁ שָׁם? וַהֲלֹא עֲשׁוּנִית4 הִיא? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ״? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וּתְהוֹם הָעֶלְיוֹן וְהָיוּ הַמַּיִם נִלְחָמִים בָּהֶם בְּכָל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ״ (שמות ט״ו:ה׳). דָּבָר אַחֵר: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – וְכִי תְּהוֹמוֹת יֵשׁ שָׁם? וַהֲלֹא עֲשׁוּנִית הִיא? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ״? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן עַל תְּהוֹם הָעֶלְיוֹן, וְחִפָּה עֲלֵיהֶם אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶם אֶת הַכּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ״ (יחזקאל ל״ב:י׳), וְלָמָּה? ״וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ״ (יחזקאל ל״ב:י׳). וּכְתִיב: ״כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם״ (ישעיהו י״ג:י׳), וְלָמָּה? ״חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ״ (ישעיהו י״ג:י׳). וּכְתִיב: ״וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם, בְּשִׁבְרִי שָׁם אֶת מֹטוֹת מִצְרַיִם, וְנִשְׁבַּת בָּהּ גְּאוֹן עֻזָּהּ״ (יחזקאל ל׳:י״ח), מִפְּנֵי מָה? ״הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה״ (יחזקאל ל׳:י״ח). וּכְתִיב: ״וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה״ (ישעיהו י״ג:י״א). יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ, תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי, סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי״ (יונה ב׳:ו׳). הֵם יָרְדוּ לִשְׁנֵי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ״ (שמות ט״ו:ה׳) יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה״ ״יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת״ (יונה ב׳:ד׳) וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ט״ו:ה׳), וְאֵין מְצוּלָה אֶלָּא מַיִם עִזִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים״ (יונה ב׳:ד׳) וּכְתִיב: ״וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים״ (נְחֶמְיָה ט׳:י״א). יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת – וְכִי מְצוֹלוֹת יֵשׁ שָׁם? וַהֲלֹא עֲשׁוּנִית הָיְתָה? מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת״ אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ, וְהָיוּ הַמַּיִם נִלְחָמִים בָּהֶם בְּכָל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן״ (שמות ט״ו:ה׳). בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ: הֵן אָמְרוּ: ״וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם״ (שמות א׳:ט״ז), אַף אַתָּה עָשִׂיתָ לָהֶם הַמַּיִם כַּאֲבָנִים, וְהָיוּ הַמַּיִם מַכִּין אוֹתָם עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים, לְכָךְ נֶאֱמַר ״כְּמוֹ אָבֶן.⁠״ דָּבָר אַחֵר: כְּמוֹ אָבֶן – הִיא הָיְתָה מַכָּה בֵּינוֹנִית: הָרְשָׁעִים שֶׁבָּהֶן הָיוּ מְטֹרָפִין כַּקַּשׁ, הַבֵּינוֹנִיִּים כָּאֶבֶן, הַפִּקְּחִים שֶׁבָּהֶן ״צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.⁠״ דָּבָר אַחֵר: כְּמוֹ אָבֶן – עַל שֶׁהִקְשׁוּ לִבָּם כָּאֶבֶן. אֲבָל אַתָּה, טוּבְךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וִימִינְךָ פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְמִינְךָ י״י נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ י״י תִּרְעַץ אוֹיֵב״ (תהלים מ״ד:ד׳), שְׁנֵי פְעָמִים. ״כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם״ (תהלים מ״ד:ד׳). וּכְתִיב: ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב״ (ישעיהו מ״ה:כ״ג). (ו) נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּכֹּחַ, שֶׁנָּתַתָּ אָרְכָּהּ לְדוֹר הַמַּבּוּל לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר י״י: לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם״ (בראשית ו׳:ג׳), וְלֹא גָמַרְתָּ לָהֶם כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָם לְפָנֶיךָ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל, שֶׁהֶאֱרַכְתָּ לָהֶם לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר י״י: הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה, לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת״ (בראשית י״א:ו׳). וְאֵין עַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה י״י אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ?⁠״ (דברים י׳:י״ב) וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶם כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָם לְפָנֶיךָ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁהֶאֱרַכְתָּ לָהֶם לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר י״י: זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה? וְאִם לֹא, אֵדָעָה!⁠״ (בראשית י״ח:כ׳-כ״א) וְאוֹמֵר: ״וַי״י הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת י״י מִן הַשָּׁמָיִם״ (בראשית י״ט:כ״ד). אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו, הֲרֵי גָּפְרִית וָאֵשׁ. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ עֶשֶׂר מַכּוֹת הֲבָאַת עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן. דָּבָר אַחֵר: יְמִינְךָ י״י נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ – כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הֵן עוֹשִׂין שְׂמֹאל יָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְמִינְךָ י״י״ (שמות ט״ו:ו׳), ״יְמִינְךָ י״י״, שְׁנֵי פְעָמִים. וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכֹל הֵן עוֹשִׂין יָמִין שְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ״ (איכה ב׳:ג׳). כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, אֵין שֵׁנָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן״ (תהלים קכ״א:ד׳), וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכֹל שֵׁנָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן״ (תהלים ע״ח:ס״ה). כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֵמָה אֵין לִי״ (ישעיהו כ״ז:ד׳). וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחָרָה אַף י״י בָּכֶם״ (דברים ז׳:ד׳). כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא נִלְחָם לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י יִלָּחֵם לָכֶם״ (שמות י״ד:י״ד). וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא נִלְחָם בָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם״ (ישעיהו ס״ג:י׳). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין רַחְמָן אַכְזָרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב, בִּלַּע יִשְׂרָאֵל, בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ, שִׁחֵת מִבְצָרָיו, וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה״ (איכה ב׳:ה׳). תִּרְעַץ אוֹיֵב – ׳רָעַצְתָּ אוֹיֵב׳ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּן, אֶלָּא ״תִּרְעַץ אוֹיֵב״, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם״ (חבקוק ג׳:י״ב). ״תִּרְעַץ אוֹיֵב.⁠״ זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ (שמות ט״ו:ט׳). דָּבָר אַחֵר: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר אֲדֹנָי י״י: יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח, וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ״ (יחזקאל ל״ו:ב׳). (ז) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ו] וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ – הִרְבֵּיתָ לְהִתְגָּאוֹת נֶגֶד מִי שֶׁקָּם נֶגְדָּךְ, וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ נֶגְדָּךְ, הֵם שֶׁקָּמוּ נֶגֶד בָּנֶיךָ. (ז) תַּהֲרֹס קָמֶיךָ – ׳תַּהֲרֹס קָמֵינוּ׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״תַּהֲרֹס קָמֶיךָ״. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל מִי שֶׁקָּם כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קָם כְּנֶגֶד הקב״ה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד״ (תהלים ע״ד:כ״ג). ״כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ י״י״ (תהלים צ״ב:י׳). ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ״ (תהלים פ״ג:ג׳). מִפְּנֵי מָה? ״עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ״ (תהלים פ״ג:ד׳). ״הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ י״י אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט״ (תהלים קל״ט:כ״א). מִפְּנֵי מָה? ״תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי״ (תהלים קל״ט:כ״ב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״ (זכריה ב׳:י״ב). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ׳בְּבָבַת עַיִן׳ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּן, אֶלָּא ״בְּבָבַת עֵינוֹ״ כְּתִיב. כִּבְיָכֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וַאֲמַרְתֶּם: הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ״ (מלאכי א׳:י״ג), אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וְהִגַּדְתִּי לוֹ, כִּי שֹׁפֵט אֲנִי אֶת בֵּיתוֹ עַד עוֹלָם, בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה בָּם״ (שמואל א ג׳:י״ג). אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא״ (איוב ז׳:כ׳). כִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם י״י אֱלֹהַי קְדֹשִׁי, לֹא נָמוּת״ (חבקוק א׳:י״ב). כִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ״ (ירמיהו ב׳:י״א). כִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר״ (תהלים ק״ו:כ׳) כִּנָּה הַכָּתוּב. ״וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי״ (במדבר י״א:ט״ו). כִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד, וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי! אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל!⁠״ (מלכים א י״ב:ט״ז) כִּנָּה הַכָּתוּב. ״וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם״ (יחזקאל ח׳:י״ז). כִּנָּה הַכָּתוּב. ״בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ״ (במדבר י״ב:י״ב) ׳מְרַחֵם אִמֵּנוּ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר! כִּנָּה הַכָּתוּב. אַף כָּן אַתָּה אוֹמֵר: ״כִּי כֹה אָמַר י״י צְבָאוֹת: אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם, כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״ (זכריה ב׳:י״ב). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ׳בְּבָבַת׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״בְּבָבַת עֵינוֹ״, כִּבְיָכֹל כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר לְהקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹרוּ מֵרוֹז, אָמַר מַלְאַךְ י״י, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ! כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת י״י, לְעֶזְרַת י״י בַּגִּבּוֹרִים״ (שופטים ה׳:כ״ג). הִרְבֵּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּם כְּנֶגְדָּךְ, וּמִי קָמוּ כְּנֶגְדָּךְ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ. וּמַה טִּיבָן? ״וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם״ (בראשית י״ד:א׳). ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם״ ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מ״א:ב׳) מַהוּ אוֹמֵר: ״יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם, אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא״ (ישעיהו מ״א:ג׳). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לְדָוִד מִזְמוֹר. נְאֻם י״י לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי! עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ. מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח י״י מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ... בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ. נִשְׁבַּע י״י וְלֹא יִנָּחֵם: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק!⁠״ (תהלים ק״י:א׳-ד׳) מַהוּ אוֹמֵר: ״אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים״ (תהלים ק״י:ה׳). הִרְבֵּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדָּךְ. וּמִי קָמוּ כְּנֶגְדָּךְ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ, פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם, וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ״ (שמות י״ד:ז׳). מַהוּ אוֹמֵר? ״מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף״ (שמות ט״ו:ד׳). סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל נַחַל קִישׁוֹן״ (שופטים ד׳:י״ג). מַהוּ אוֹמֵר? ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ״ (שופטים ה׳:כ׳). סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר: בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן, וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, מִבְחַר בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ״ (ישעיהו ל״ז:כ״ד). מַהוּ אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלַח י״י מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל״ (דברי הימים ב ל״ב:כ״א) נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל הֲמוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ, הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה״ (ישעיהו י״ד:י״ג). אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר: אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ (ישעיהו י״ד:י״ד). אָמַר הקב״ה: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמָךְ מִבְּנֵי אָדָם, סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר, עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה. עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר: הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא, דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי? עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא, קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל לָךְ אָמְרִין: נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא! מַלְכוּתָא עֲדָת מִנָּךְ. בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד, וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל, וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע, עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה, וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין״ (דניאל ד:כ״ו-ל׳). מַהוּ אוֹמֵר? ״כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא״ (דניאל ד׳:כ״ה). ״בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַף, וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה. בֵּאדַיִן הַיְתִיו מָאנֵי דַהֲבָא דִּי הַנְפִּקוּ מִן הֵיכְלָא דִּי בֵית אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם, וְאִשְׁתִּיו בְּהוֹן מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי, שֵׁגְלָתֵהּ וּלְחֵנָתֵהּ. אִשְׁתִּיו חַמְרָא וְשַׁבַּחוּ לֵאלָהֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא, נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא. בַּהּ שַׁעֲתָה נְפַקָה אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ, וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא, וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה. אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי, וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ, וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן, וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן״ (דניאל ה׳:א׳-ו׳). וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: ״הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ, מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר״ (חבקוק ב׳:ט״ו). וְאוֹמֵר: ״שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד״ (חבקוק ב׳:ט״ז). וְאוֹמֵר: ״בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה״ (דניאל ה׳:ל׳). תַּהֲרֹס קָמֶיךָ – ׳הָרַסְתָּ קָמֶיךָ׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״תַּהֲרֹס קָמֶיךָ״, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ״ (תהלים נ״ח:ז׳). מִפְּנֵי מָה? ״כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת י״י וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם״ (תהלים כ״ח:ה׳). ״יֶהֶרְסֵם״, בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְלֹא יִבְנֵם״, לָעוֹלָם הַבָּא. תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ – ׳שָׁלַחְתָּ חֲרֹנְךָ׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ״, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם!⁠״ (תהלים ס״ט:כ״ה) וְאוֹמֵר: ״שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ!⁠״ (ירמיהו י׳:כ״ה) מִפְּנֵי מָה? ״כִּי אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב, וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.⁠״ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ – ׳אֲכָלֵמוֹ כַּקַּשׁ׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ״, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה״ (עבדיה א׳:י״ח). וְאוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הַהוּא, אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב, וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם״ (זכריה י״ב:ו׳). כָּל הָעֵצִים, כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין, אֵין קוֹלָן הוֹלֵךְ, אֲבָל הַקַּשׁ, כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק, קוֹלוֹ הוֹלֵךְ. כָּךְ הָיָה קוֹלָן שֶׁלְּמִצְרָיִם הוֹלֵךְ, מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם. כָּל הָעֵצִים, כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין, יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל הַקַּשׁ, כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק, אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם, וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ״ (שמות י״ד:ז׳). שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁהָיָה בָּהֶם מַמָּשׁ! תִּלְמֹד לוֹמַר ״יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ״. מָה הַקַּשׁ, כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק, אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים, כְּשֶׁהָיוּ דּוֹלְקִין, לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ, בַּל יָקוּמוּ, דָּעֲכוּ, כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ״ (ישעיהו מ״ג:י״ז). לְלַמְּדָךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה מַלְכוּת יְרוּדָה מִשֶּׁלְּמִצְרָיִם, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה שְׂרָרָה לְשָׁעָה, בִּשְׁבִיל כְּבוֹדָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמַּלְכִיּוֹת, אֵינוֹ מוֹשֵׁל אוֹתָם אֶלָּא בָאֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן״ (יחזקאל ל״א:ג׳), וְאוֹמֵר: ״וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ״ (עמוס ב׳:ט׳), וְאוֹמֵר: ״אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְכָל אַרְעָא״ (דניאל ד׳:י״ז). וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמִּצְרִים, אֵינוֹ מוֹשְׁלָם אֶלָּא בַקַּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ״ (שמות ט״ו:ז׳). כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמַּלְכִיּוֹת, אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא בַכֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַלְמָא, רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב״ (דניאל ב׳:ל״ב). וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמִּצְרִים, אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא בַּעוֹפֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת״ (שמות ט״ו:י׳). כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמַּלְכִיּוֹת, אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא בַחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן״ (דניאל ז׳:ג׳), וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמִּצְרִים, אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא בַּשּׁוּעָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים״ (שיר השירים ב׳:ט״ו). שָׁאַל אַנְטוֹנִינוּס אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: ״אֲנִי מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ לאָלֶכְּסַנְדְּרִיָה. שֶׁמָּא יַעֲמֹד מֶלֶךְ וִינַצְּחֵנִי?⁠״ אָמַר לוֹ: ״אֵינִי יוֹדֵעַ! מִכָּל מָקוֹם, כָּתוּב לָנוּ שֶׁאֵין אֶרֶץ מִצְרָיִם יְכוֹלָה לְהַעֲמִיד לֹא מֶלֶךְ וְלֹא שָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָשִׂיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יִהְיֶה עוֹד״ (יחזקאל ל׳:י״ג). ״מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה, וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם, וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם״ (יחזקאל כ״ט:ט״ו). (ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם – בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, בָהּ מָדַדְתָּ לָהֶם: הֵם אָמְרוּ: ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״ (שמות א׳:י׳), אַף אַתָּה נָתַתָּ עָרְמָה לַמַּיִם וְהָיוּ הַמַּיִם נִלְחָמִים בָּהֶם בְּכָל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם״. דָּבָר אַחֵר: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם – עֲשָׂאָן כְּמִין עֲרֵמוֹת. נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד – מַה נֵּד צָרוּר, אֵינוֹ לֹא מוֹצִיא וְלֹא מַכְנִיס, כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁלַּמִצְרִיִּים צְרוּרָה בָהֶם, וְלֹא מוֹצִיאִין וְלֹא מַכְנִיסִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים. יָצְאוּ לָהֶם זִכְרֵי מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מְלוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע״ (תהלים ע״ח:ט״ז), וְאֵין נוֹזְלִים אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים״ (שיר השירים ד׳:ט״ו), וְאוֹמֵר: ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ״ (משלי ה׳:ט״ו). דָּבָר אַחֵר: נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד – מַה נֵּד צָרוּר, אֵינוֹ לֹא מוֹצִיא וְלֹא מַכְנִיס, כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁלְּמִצְרָיִם צְרוּרָה בָהֶם, וְלֹא מוֹצִיאִין וְלֹא מַכְנִיסִין, מְעֻלָּפִים מֵרֵיחַ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה, יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה״ (איוב מ״א:כ״ג). וְיִשְׂרָאֵל, נֶעֱשָׂה לָהֶם הַיָּם מִינֵי בְשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה״ (איוב מ״א:כ״ג). וְאוֹמֵר: ״עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן! הָפִיחִי גַנִּי! יִזְּלוּ בְשָׂמָיו״ (שיר השירים ד׳:ט״ז). קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם – עֲשָׂאָן כְּמִין כִּפָּה בְּלֵב יָם. הֵיאָךְ? לִבּוֹ שֶׁלְּאָדָם נָתוּן מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָן, כָּךְ קָפָא עֲלֵיהֶם הַיָּם מִשְּׁנֵי חֲלָקָיו וּלְמַעְלָה. הַיָּם, אֵין לוֹ לֵב, וְנָתַן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּלֶב יָם״ (שמות ט״ו:ח׳) הָאֵלָה, לֹא הָיָה לָהּ לֵב, וְנָתַן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה״ (שמואל ב י״ח:י״ד). הַשָּׁמַיִם, לֹא הָיָה לָהֶם לֵב, וְנָתַן לָהֶם לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם״ (דברים ד׳:י״א). יָבֹא הַיָּם שֶׁאֵין לוֹ לֵב וְנָתַן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁהָיָה לָהֶם לֵב, וְשִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ״ (שמות א׳:י״ג). תָּבֹא הָאֵלֶּה שֶׁאֵין לָהּ לֵב וְנָתַן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מֵאַבְשָׁלוֹם שֶׁהָיָה לוֹ לֵב וְגָנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵבוֹת, לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל״ (שמואל ב ט״ו:ו׳). יָבֹאוּ הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם לֵב וְנָתַן לָהֶם לֵב, וְיוֹרִידוּ הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה לָהֶם לֵב, וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְעָבְדוּ הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ אֵת י״י אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ״ (דברים ו׳:ה׳). וְלֹא הַשָּׁמַיִם בִּלְבַד שָׂמְחוּ בִּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָנּוּ שָׁמַיִם, כִּי עָשָׂה י״י! הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ! פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ!⁠״ (ישעיהו מ״ד:כ״ג) מִפְּנֵי מָה? ״כִּי גָאַל י״י יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר״ (ישעיהו מ״ד:כ״ג). וְאָמַר: ״רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ, וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה!⁠״ (ישעיהו מ״ט:י״ג) מִפְּנֵי מָה? ״כִּי נִחַם י״י עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם״ (ישעיהו מ״ט:י״ג). (ט) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ז] אָמַר אוֹיֵב – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה״ (ויקרא ט׳:א׳). זוֹ הָיְתָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ, וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל״ (ישעיהו ו׳:א׳). זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? לְפִי שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״בֶּן אָדָם, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ!⁠״ (יחזקאל ב׳:א׳) וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״בֶּן אָדָם, חוּד חִידָה!⁠״ (יחזקאל י״ז:ב׳) זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? לְפִי שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר י״י: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה״ (ירמיהו ב׳:ב׳). זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? מִפְּנֵי שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל״ (הושע י׳:א׳). זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? לְפִי שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם״ (קהלת א׳:י״ב). זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר. וְלָמָּה נִכְתַּב כָּן? לְפִי שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. אָמַר אוֹיֵב – זֶה פַרְעֹה. וְכִי מֵאַיִן יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל מַה חָשַׁב עֲלֵיהֶם פַּרְעֹה בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה חָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַרְעֹה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר: ״לֹא דַּיֵּינוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ, כְּדַי הוּא! כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹנָם מוּעָט, אָמְרוּ: ״הָא וַתְּרָה! לֹא נִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!⁠״ כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַרְעֹה כָּךְ, אָמַר: ״כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּזָּה!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲחַלֵּק שָׁלָל!⁠״ (שמות ט״ו:ט׳) וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תֵיסַוְרָיוֹת5 שֶׁלְּכֶסֶף וְזָהָב, וּמְחַלֵּק לָכֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.⁠״ דָּבָר אַחֵר: אָמַר אוֹיֵב – זֶה פַרְעֹה, וְלֹא יָדַע מָה אָמַר. ״לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵי״י מַעֲנֵה לָשׁוֹן״ (משלי ט״ז:א׳). ׳נִרְדֹּף, נַשִּׂיג, נְחַלֵּק׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל״: מֻרְדָּף אֲנִי לָהֶם, מֻתְפָּשׂ אֲנִי לָהֶם, מְחֻלָּק הוּא שְׁלָלִי וּמָמוֹנִי לָהֶם. ׳תִּמְלָאֵם׳ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּן, אֶלָּא ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, מְמַלְּאִים הֵם נַפְשָׁם מִמֶּנִּי. ׳תּוֹרִישֵׁם יָדִי׳ אֵינוֹ אוֹמֵר כָּן, אֶלָּא ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״, מוֹרִישׁ אֲנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶם. לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִים בָּהֶם, וְהָיִיתִי תּוֹבֵעַ מִיֶּדְכֶם בְּנִמּוּסֵי מַלְכוּת, אֲבָל כָּן ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״. לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִים בָּהֶם, וְהָיִיתִי תּוֹבֵעַ מִיֶּדְכֶם בְּנִמּוּסֵי מַלְכוּת, אֲבָל כָּן ״אָרִיק חַרְבִּי״. לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם רוֹצִים לֶאֱנֹס נְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי תּוֹבֵעַ מִיֶּדְכֶם בְּנִמּוּסֵי מַלְכוּת, אֲבָל כָּן ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ׳אֶתֵּן חַרְבִּי׳ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא ״אָרִיק חַרְבִּי״. אָמַר לְבְעֹל אֶת זְכוּרֵיהֶם. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ״ (יחזקאל כ״ח:ז׳), ׳וְנָתְנוּ חַרְבוֹתָם׳ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא ״וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם״, וּלְפִי שֶׁגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ, הִשְׁפִּילוֹ הקב״ה וּבִזּוּהוּ כָל הָאֻמּוֹת. שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת נֶעֱשׂוּ מִצְרָיִם עַל יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: אַחַת אוֹמֶרֶת: ״נִטֹּל מָמוֹנָם וּמָמוֹנֵנוּ וְלֹא נַהַרְגֵם״, וְאַחַת אוֹמֶרֶת ״נַהַרְגֵם וְלֹא נִטֹּל מָמוֹנָם״, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: ״נַהַרְגֵם וְנִטֹּל מָמוֹנָם״. זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת ״נִטֹּל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם״, ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״. זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת ״נַהַרְגֵם וְלֹא נִטֹּל מָמוֹנָם״, ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״. זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת ״נַהַרְגֵם וְנִטֹּל מָמוֹנָם״, ״אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.⁠״ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם: ״אָמַר אוֹיֵב״, ״אֶרְדֹּף אַשִּׂיג״, ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״, ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, ״אָרִיק חַרְבִּי״, ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ (שמות ט״ו:ט׳). וּכְנֶגְדָּן שֶׁלַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים, הֱשִׁיבַתּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרָה לוֹ: ״נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״ (שמות ט״ו:י׳), ״יְמִינְךָ י״י תִּרְעַץ אוֹיֵב״, ״וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ״ (שמות ט״ו:ו׳-ז׳). (יב) נָטִיתָ יְמִינְךָ – מָשָׁל לְלֶסְטֵיס שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ אַחַר פַּלְטְרִין שֶׁלַּמֶּלֶךְ, אוֹמֵר: ״אִם אֶמְצָא בֶּן הַמֶּלֶךְ, אֲנִי תּוֹפְשׂוֹ וְהוֹרְגוֹ!⁠״ וְצָו בּוֹ וּמְמִיתוֹ מִיתָה חֲמוּרָה. כָּךְ פַּרְעֹה עָמַד וְנִאֵץ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: ״אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל״, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: ״נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם״ (שמות ט״ו:י׳). וְאוֹמֵר: ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״ (שמות ט״ו:י״ב). וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: ״לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם״ (תהלים ב׳:א׳), וְאוֹמֵר: ״יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק״ (תהלים ב׳:ד׳). וְאוֹמֵר: ״הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת, בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כִּי מִי שֹׁמֵעַ?⁠״ (תהלים נ״ט:ח׳) וְאַחֲרָיו מַה כָּתוּב? ״וְאַתָּה י״י תִּשְׂחַק לָמוֹ, תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם״ (תהלים נ״ט:ט׳). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל כְּפִירֶיהָ״ (יחזקאל ל״ח:י״ג), וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל ל״ח:י״ח), וְאוֹמֵר: ״וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה, וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל״ (יחזקאל ל״ח:כ׳). הָא כָּל אוֹתָן הָאֲלָפִים וְהָרְבָבוֹת ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״ (שמות ט״ו:י׳). (י) בְּמַיִם אַדִּירִים – אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ אַדִּירִים, וְאֵלּוּ הֵן: הקב״ה נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם י״י״ (תהלים צ״ג:ד׳). יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם״ (תהלים ט״ז:ג׳). מִצְרִים נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹתָהּ וּבְנוֹת גּוֹיִם אַדִּרִם״ (יחזקאל ל״ב:י״ח). הַמַּיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים״ (תהלים צ״ג:ד׳). נִגְלָה הקב״ה שֶׁהוּא אַדִּיר, עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אַדִּירִים, לְהִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁנִּקְרְאוּ אַדִּירִים, בַּמַּיִם שֶׁנִּקְרָאִים אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״ (שמות ט״ו:י׳). (יא) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ח] מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף, וּבָטְלָה מַלְכוּתָן שֶׁלַּמִּצְרִים, וְנֶעֱשׂוּ שְׁפָטִים בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, פָּתְחוּ פִיהֶם וְאָמְרוּ כֻּלָּם: ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י?⁠״ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה, אֶלָּא אַף הָאֻמּוֹת, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וּמִצְרָיִם בַּיָּם, וּבָטְלָה מַלְכוּתָם שֶׁלַּמִּצְרִיִּים, וְנֶעֱשׂוּ שְׁפָטִים בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, כָּפְרוּ כֻלָּן בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וּפָתְחוּ פִּיהֶם כֻּלָּן וְהוֹדוּ לַמָּרוֹם וְאָמְרוּ: ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? מִי כָּמֹכָה, נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא?⁠״ (שמות ט״ו:י״א) וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה, אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ, וְיֹאמְרוּ: אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל, וְאֵין בָּם מוֹעִיל. הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ אָדָם אֱלֹהִים, וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים?⁠״ (ירמיהו ט״ז:י״ט-כ׳) וְאוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הַהוּא, יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים״ (ישעיהו ב׳:כ׳). וְאוֹמֵר: ״לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים, מִפְּנֵי פַּחַד י״י וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ״ (ישעיהו ב׳:כ״א). וְאַחֲרָיו מָה כְתִיב? ״וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף״ (ישעיהו ב׳:י״ח). דָּבָר אַחֵר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? – מִי כָמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׁיתָ לָנוּ עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף״ (תהלים ק״ו:כ״ב). ״וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב״ (תהלים ק״ו:ט׳). דָּבָר אַחֵר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? – מִי כָמוֹךָ בָּאִלּמִים? מִי כָמוֹךָ שׁוֹמֵעַ עֶלְבּוֹן בָּנֶיךָ וְשׁוֹתֵק? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם, אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק, כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד״ (ישעיהו מ״ב:י״ד). לְשֶׁעָבַר ״אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק״, מִכָּן וְאֵילָךְ ״כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה״. ״אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ, וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ. וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם, אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר״ (ישעיהו מ״ב:ט״ו-ט״ז). דָּבָר אַחֵר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם? – מִי כָמוֹךָ בְּאֵלּוּ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַי״י יִדְמֶה לַי״י בִּבְנֵי אֵלִים״ (תהלים פ״ט:ז׳). וְאוֹמֵר: ״אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. י״י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ״ (תהלים פ״ט:ח׳-ט׳). דָּבָר אַחֵר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? – מִי כָמוֹךָ בְּאֵלּוּ שֶׁקּוֹרִים עַצְמָם אֱלֹהוֹת? פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָמַר: לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי!⁠״ (יחזקאל כ״ט:ג׳) וְכֵן סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי, כִּי יַצִּיל י״י אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי?⁠״ (מלכים ב י״ח:ל״ה) וְכֵן נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ (ישעיהו י״ד:י״א). וְכֵן נְגִיד צֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֶּן אָדָם, אֱמֹר לִנְגִיד צֹר: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי י״י: יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ, וַתֹּאמֶר: אֵל אָנִי! מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים! וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל, וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים״ (יחזקאל כ״ח:ב׳). מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם י״י? – מִי כָמֹכָה בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרִין אוֹתָם אֱלֹהוֹת, וְאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: ״פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ״ (תהלים קט״ו:ה׳). אֵלּוּ ״פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ״, אֲבָל הקב״ה אוֹמֵר שְׁנֵי דְבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאֵי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲשׁוֹת כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי, כִּי עֹז לֵאלֹהִים״ (תהלים ס״ב:י״ב). ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי, כָּאֵשׁ! נְאֻם י״י״ (ירמיהו כ״ג:כ״ט). וּכְתִיב: ״וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא״ (איוב ל״ז:ב׳). מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ? – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ! לֹא כְמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתָךְ: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אֵינוֹ יָכֹל לוֹמַר שְׁנֵי דְבָרִים כְּאַחַת, אֲבָל הקב״ה אָמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר״ (שמות כ׳:א׳). מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אֵינוֹ יָכֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּשֶׁהֵן צוֹעֲקִין כְּאַחַת, אֲבָל הקב״ה, אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם בָּאִין וְצוֹעֲקִין לְפָנָיו, הוּא שׁוֹמֵעַ צַעֲקָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ״ (תהלים ס״ה:ג׳). נוֹרָא תְהִלֹּת – לֹא מֵעַכְשָׁו, אֶלָּא מֵעוֹלָם נוֹרָא תְהִלּוֹת. דָּבָר אַחֵר: נוֹרָא תְהִלֹּת – מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהַקְּרוֹבִים, אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל קְרוֹבָיו יוֹתֵר מֵרְחוֹקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ (ויקרא י׳:ג׳). וְאוֹמֵר: ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״ (תהלים נ׳:ג׳). וְאוֹמֵר: ״אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו״ (תהלים פ״ט:ח׳). וְאוֹמֵר: ״י״י אֱלֹהֵי צְבָאוֹת! מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ?⁠״ (תהלים פ״ט:ט׳) מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, עוֹשֶׂה פּוֹעֵל אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, חוֹרֵשׁ עִמּוֹ, וְזוֹרֵעַ עִמּוֹ, וּמְנַכֵּשׁ עִמּוֹ, מְעַדֵּר עִמּוֹ, מַטְבֵּעַ אֶחָד הוּא נוֹתֵן לוֹ וְהוֹלֵךְ, אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן, אָדָם תָּאֵב לְבָנִים, נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נַחֲלַת י״י בָּנִים״ (תהלים קכ״ז:ג׳); תָּאֵב לַחָכְמָה, נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי י״י יִתֵּן חָכְמָה״ (משלי ב׳:ו׳); תָּאֵב לִנְכָסִים, נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ״ (דברי הימים א כ״ט:י״ב). מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא בּוֹנֶה, בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹן, וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹן, אֲבָל הקב״ה בּוֹנֶה אֶת הָעֶלְיוֹן, וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַתַּחְתּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם״ (בראשית א׳:א׳), וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶת הָאָרֶץ״. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה מְקָרֶה בָעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר, שֶׁמָּא בַּמַּיִם? וְהקב״ה מְקָרֶה עוֹלָמוֹ בַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ״ (תהלים ק״ד:ג׳). מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אֵינוֹ יָכֹל לָצוּר צוּרָה בַמַּיִם, אֲבָל הקב״ה צָר צוּרָה בַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם!⁠״ (בראשית א׳:כ׳) מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אֵינוֹ יָכֹל לָצוּר צוּרָה בֶעָפָר, וְהקב״ה צָר צוּרָה בֶעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר, רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ״ (תהלים קל״ט:ט״ו). מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא בָּא לָצוּר צוּרָה, מַתְחִיל בְּרֹאשָׁהּ אוֹ בְּאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרָהּ אֲבָל הקב״ה צָר צוּרָה כֻּלָּהּ כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא״ (ירמיהו י׳:ט״ז), וְאוֹמֵר: ״וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ״ (שמואל א ב׳:ב׳). אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ! מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִים וְאוֹמֵר לוֹ: ״עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁלְּאַבָּא!⁠״ וַהֲלֹא אוֹמֵר לוֹ: ״יָבֹא אָבִיךָ וְיַעֲמֹד לְפָנַי!⁠״ אוֹ ״הָבֵא לִי אִיקוֹנִין6 שֶׁלּוֹ, וְאֶעֱשֶׂה צוּרָתוֹ!⁠״ אֲבָל הקב״ה אֵינוֹ כֵן נוֹתֵן לְאָדָם בֵּן מִטִּפָּה שֶׁלְּמַיִם, וְדוֹמֶה לְצוּרַת אָבִיו. עֹשֵׂה פֶלֶא – ׳עָשָׂה פֶלֶא׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״עֹשֵׂה פֶלֶא״, לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם י״י, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: חַי י״י! אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ירמיהו ט״ז:י״ד). דָּבָר אַחֵר: עֹשֵׂה פֶלֶא – עָשָׂה עִמָּנוּ פֶלֶא וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד״ (תהלים קל״ט:י״ד). וְאוֹמֵר: ״רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה י״י אֱלֹהַי! נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ״ (תהלים מ׳:ו׳). דָּבָר אַחֵר: עֹשֵׂה פֶלֶא – עֹשֵׂה פֶלֶא עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׁוֹת עִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת״ (מיכה ז׳:ט״ו). אַרְאֶנּוּ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי אֶל אָבוֹת, שֶׁהֲרֵי נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׁוֹת עִם הַבָּנִים, יוֹתֵר הֵם מִמָּה שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״ (תהלים קל״ו:ד׳). וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ י״י אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן״ (תהלים ע״ב:י״ח-י״ט). (יב) [מסכתא דשירה בשלח פרשה ט] נָטִיתָ יְמִינְךָ – מַגִּיד שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּיַד הקב״ה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי״ (איוב י״ב:י׳), וְאוֹמֵר: ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי״ (תהלים ל״א:ו׳) ״י״י הַצַּדִּיק!⁠״ (תהלים ל״א:ו׳) תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ – בְּאֵי זוֹ זְכוּת נִתְּנָה לָהֶם קְבוּרָה? בִּזְכוּת שֶׁאָמְרוּ: (שמות ט׳:כ״ז). אָמַר הקב״ה: ״אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין, אַף אֲנִי לֹא אֲקַפֵּחַ לָכֶם שְׁכַרְכֶם, וְאֶתֵּן לָכֶם מְקוֹם קְבוּרָה!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״ (שמות ט״ו:י״ב). נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ – מַגִּיד שֶׁהַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְהַיַּבָּשָׁה זוֹרְקָתַן לַיָּם. אָמְרָה הַיַּבָּשָׁה: וּמָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, שֶׁהוּא יְחִידִי, נֶאֱמַר לִי: ״וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ״ (בראשית ד׳:י״א), עַתָּה, אֵיךְ אוּכַל לְקַבֵּל דָּמָן שֶׁלָּאוֹכְלוֹסִין הַלָּלוּ? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הקב״ה, שֶׁאֵינִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ״ (שמות ט״ו:י״ב). וְאֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּע י״י בִּימִינוֹ״ (ישעיהו ס״ב:י׳). דָּבָר אַחֵר: נָטִיתָ יְמִינְךָ – מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֶׁהקב״ה נוֹטֶה יָדוֹ, רְשָׁעִים כָּלִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן, וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר, וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה, צִיָּה כַּמִּדְבָּר״ (צפניה ב׳:י״ג). וְאוֹמֵר: ״לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי י״י: הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים, וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם״ (יחזקאל כ״ה:ט״ז). וְאוֹמֵר: ״וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה״ (צפניה א׳:ד׳). וְאוֹמֵר: ״וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם״ (יחזקאל כ״ה:י״ג). מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים הַנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם יַטֶּה יָדוֹ מְעַט, כֻּלָּן נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל, וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ, וַי״י יַטֶּה יָדוֹ, וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר, וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן״ (ישעיהו ל״א:ג׳). (יג) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ – חֶסֶד עָשִׂיתָ לָנוּ, שֶׁלֹּא הָיָה בְיָדֵינוּ מַעֲשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַסְדֵי י״י אַזְכִּיר, תְּהִלֹּת י״י כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ י״י, וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו״ (ישעיהו ס״ג:ז׳). ״חַסְדֵי י״י עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי״ (תהלים פ״ט:ב׳). וְהָעוֹלָם מִתְּחִלָּתוֹ לֹא נִבְנָה אֶלָּא בְחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אָמַרְתִּי, עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם״ (תהלים פ״ט:ג׳). עַם זוּ גָּאָלְתָּ – לְפִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּךְ, וְאֵין לָךְ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ״ (ישעיהו מ״ג:כ״א), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר״ (שיר השירים ו׳:י׳)., ״שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת״, אֵלּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, ״וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים״, אֵלּוּ מִבֶּן עֶשְׁרִים שָׁנָה וּלְמַעְלָה, ״וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר״, אֵלּוּ הַקְּטַנִּים שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן. אַף עַל פִּי כֵן, ״אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי״ (שיר השירים ו׳:ט׳), זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנִּשְׁקָל כְּנֶגֶד הַכֹּל. וּכְבַר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה בְמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא. נֶעֱנָה תַּלְמִיד אֶחָד מִלְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: ״רַבִּי! מִי גָּדוֹל? הָעוֹלָם אוֹ הַצַּדִּיק?⁠״ אָמַר לוֹ: ״הַצַּדִּיק! לָמָּה? כְּשֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אֶת מֹשֶׁה, הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.⁠״ וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה י״י אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר כ״ו:ד׳), וְאוֹמֵר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ט״ו:א׳), וְאוֹמֵר: ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה״ (דברים ל״ד:י׳). נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ – בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם עֲתִידִין לְקַבֵּל. וְאֵין ״עָזְּךָ״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, י״י יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם!⁠״ (תהלים כ״ט:י״א) וְאוֹמֵר: ״וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב״ (תהלים צ״ט:ד׳) דָּבָר אַחֵר: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ – בִּזְכוּת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְאֵין ״עָזְּךָ״ אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יָּגֶל מְאֹד״ (תהלים כ״א:ב׳). וְאוֹמֵר: ״י״י עֹז לָמוֹ, וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא!⁠״ (תהלים כ״ח:י׳) וְאוֹמֵר: ״וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ״ (שמואל א ב׳:י׳). אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵן עֲתִידִין לִבְנוֹת. וְאֵין ׳נָוֶה׳ אֶלָּא מִקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ״ (ירמיהו י׳:כ״ד). וְאוֹמֵר: ״חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ״ (ישעיהו ל״ג:כ׳). (יד) שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָאֻמּוֹת שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַיָּם, וּמַלְכוּת הַמִּצְרִים בָּטְלָה, וְנֶעֱשׂוּ שְׁפָטִים בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן״ (שמות ט״ו:י״ד). דָּבָר אַחֵר: שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָאֻמּוֹת שֶׁהקב״ה מַגְבִּיהַּ קַרְנָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיסָן לָאָרֶץ, הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין. אָמַר לָהֶם הקב״ה: ״שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! כַּמָּה מְלָכִים מָלְכוּ מִכֶּם, וְלֹא כָּעֲסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם״ (בראשית ל״ו:ל״ד), וְכַמָּה שִׁלְטוֹנוֹת שָׁלְטוּ מִכֶּם, וְלֹא כָּעֲסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַלּוּף לוֹטָן, אַלּוּף שׁוֹבָל״, וְעַכְשָׁו אַתֶּם כּוֹעֲסִים! אַף אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י מָלָךְ, יִרְגְּזוּ עַמִּים״ (תהלים צ״ט:א׳). חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי פְּלֶשֶׁת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמְרוּ: ״עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לְעוֹרֵר עֵדוּתָן שֶׁלִּבְנֵי אֶפְרַיִם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ, וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ״ (דברי הימים א ז׳:כ׳). וְאוֹמֵר: ״בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת״ (תהלים ע״ח:ט׳). מִפְּנֵי מָה? ״וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב״ (תהלים ע״ח:י׳) עַל אֲשֶׁר ״לֹא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱלֹהִים, וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת.⁠״ עַל שֶׁעָבְרוּ עַל הַקֵּץ וְעַל הַשְּׁבוּעָה. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: ״אֵין לָהֶם דֶּרֶךְ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא עָלֵינוּ, וְעַכְשָׁו הֵם בָּאִים וּבוֹזְזִים אֶת נְכָסֵינוּ, וּמַחְרִיבִים אֶת אַרְצֵנוּ!⁠״ (טו) אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵם בָּאִים לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר: אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. אַל תִּתְגָּרוּ בָם!⁠״ (דברים ב׳:ד׳-ה׳) הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם״? מִפְּנֵי אֲנִינוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: ״עַכְשָׁו הֵם בָּאִים לְעוֹרֵר מְרִיבָה שֶׁשָּׂטַם אָבִינוּ לַאֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׂטוֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב (בראשית כ״ז:מ״א). אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵם בָּאִים לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר י״י אֵלַי: אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה״ (דברים ב׳:ט׳). וְאוֹמֵר: ״וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן״ (דברים ב׳:י״ט). הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד״? מִפְּנֵי אֲנִינוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ: ״עַכְשָׁו הֵם בָּאִים לְעוֹרֵר מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ״ (בראשית י״ג:ז׳). נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן – כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יוֹשְׁבֵי כְנַעַן, שֶׁאָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר י״י אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם״ (דברים כ:ט״ז-י״ז), אָמְרוּ: ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְיָרְאִין אֶלָּא מִפְּנֵי מָמוֹנָם וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶם, אֲבָל עָלֵינוּ אֵינָן בָּאִין אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ וְלִירַשׁ אֶת אַרְצֵנוּ!⁠״ הִתְחִילוּ לְהִמֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר ״נָמֹגוּ״, וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא מְסִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ״ (תהלים ע״ה:ד׳) וְאוֹמֵר: ״לְמַעַן לָמוּג לֵב״ (יחזקאל כ״א:כ׳). (טז) תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד – ״אֵימָתָה״, עַל רְחוֹקִים, ״וָפַחַד״, עַל קְרוֹבִים. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה, וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י״י אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם, וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (יהושע ה׳:א׳). וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: ״כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י״י אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע, וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ״ (יהושע ב׳:י׳). בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן – כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, כָּנַס עֲמָלֵק אֶת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבָא וְנִלְחַם עִם יִשְׂרָאֵל. וְנִתְפַּלַּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻלָּן כָּאֶבֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן״ (שמות ט״ו:ט״ז). דָּבָר אַחֵר: בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן – כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלִים לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר ״אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל!⁠״ הָיָה דּוֹמֵם כָּאֶבֶן. דָּבָר אַחֵר: בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ – כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, נִתְקַבְּצוּ כָּל מַלְכֵי כְּנַעַן, וּבָאוּ וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר, וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף. וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם. וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה״ (יהושע י״א:א׳-ה׳). וְאוֹמֵר: ״וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו, לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל פֶּה אֶחָד״ (יהושע ט׳:ב׳). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ, וְדָמְמוּ כֻלָּן כָּאֶבֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר ״יִדְּמוּ כָּאָבֶן״. עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ י״י – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר נַחֲלֵי אַרְנוֹן. עַם זוּ קָנִיתָ – לְפִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּךְ, וְאֵין לָךְ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי״ (ישעיהו מ״ג:כ״א). אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ קִנְיָן יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַם זוּ קָנִיתָ״ (שמות ט״ו:ט״ז). שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ (בראשית י״ד:כ״ב). בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ״ (תהלים ע״ח:נ״ד). הַתּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ״ (משלי ח׳:כ״ב). יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן, לָאָרֶץ שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּתָהּ שֶׁלַּתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן! לְכָךְ נֶאֱמַר ״עַם זוּ קָנִיתָ.⁠״ (יז) [מסכתא דשירה בשלח פרשה י] תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מָה נִתְנַבְּאוּ ׳תְּבִאֶנּוּ וְתִטָּעֶנּוּ׳ אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא ״תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״. אָמְרוּ: הַבָּנִים נִכְנָסִין וְלֹא הָאָבוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים״ (שיר השירים א׳:י׳). אָמְרוּ: גְּדָיִים נִכְנָסִין וְלֹא תְּיָשִׁים. דָּבָר אַחֵר: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – כְּכֶרֶם זֶה, שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה, יְהוּדָה אֶחָד״ (יחזקאל מ״ח:א׳-ז׳). ״דָּן אֶחָד״, ״נַפְתָּלִי אֶחָד״... דָּבָר אַחֵר: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ – נְטִיעָה שֶׁאֵין בָּהּ נְתִישָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס, וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ״ (ירמיהו כ״ד:ו׳). ״וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד״ (עמוס ט׳:ט״ז). בְּהַר נַחֲלָתְךָ – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְהַר קָדְשִׁי, בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל כ׳:מ׳). אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּהַר נַחֲלָתְךָ״. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּאָרֶץ אֲשֶׁר י״י אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה״ (דברים כ״ה:י״ט). וְכֵן הַתּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״ (במדבר כ״א:י״ט). וְכֵן יִשְׂרָאֵל קְרוּיִין נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל״ (יואל ד׳:ב׳). אָמַר הקב״ה: יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה, לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּהַר נַחֲלָתְךָ״. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ – זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים, שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״י״י בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, י״י בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ״ (תהלים י״א:ד׳). וְאוֹמֵר: ״בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים״ (מלכים א ח׳:י״ג). פָּעַלְתָּ י״י – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הקב״ה אֶת הָעוֹלָם, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא בְּמַאֲמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּדְבַר י״י שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ (תהלים ל״ג:ו׳). כְּשֶׁבָּא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּבְיָכֹל פְּעֻלָּה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״פָּעַלְתָּ י״י״. אוֹי לָהֶם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם! מָה הֵן שׁוֹמְעִין בְּאָזְנֵיהֶם! שֶׁהֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקָּרוּי פְּעֻלָּה לְפָנָיו, עָמְדוּ וְהֶחֱרִיבוּהוּ, וְהֵם אָמְרוּ: ״עָרוּ, עָרוּ! עַד הַיְסוֹד בָּהּ!⁠״ (תהלים קל״ז:ז׳) לְעִנְיַן כֵּן, מַהוּ אוֹמֵר? ״י״י מִמָּרוֹם יִשְׁאָג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ״ (ירמיהו כ״ה:ל׳). מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי הקב״ה, שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הקב״ה אֶת עוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ״ (ישעיהו מ״ח:י״ג). וּכְשֶׁבָּא לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּבְיָכֹל בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.⁠״ אֵימָתַי תִּבְנֶהוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ? מָשָׁל לְלֶסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּלְטְרִין7 שֶׁלַּמֶּלֶךְ. בָּזְזוּ נְכָסָיו, וְהָרְגוּ פָמִילְיָה8 שֶׁלַּמֶּלֶךְ, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטְרִין שֶׁלַּמֶּלֶךְ. לְאַחַר זְמַן, יָשַׁב הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם בַּדִּין. תָּפַשׂ מֵהֶם, הָרַג מֵהֶם, צָלַב מֵהֶן, וְיָשַׁב בַּפַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְוַדְּעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״ (שמות ט״ו:י״ז). (יח-יט) י״י יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם ׳י״י מֶלֶךְ לְעוֹלָם וָעֵד׳, לֹא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן לְעוֹלָם. אֶלָּא אָמְרוּ ״י״י יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד״, לֶעָתִיד לָבֹא. אֲבָל עַכְשָׁו, עַל עַמְּךָ, ״צֹאן מַרְעִיתֶךָ״ (תהלים ע״ד:א׳), ״זֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ״ (דברי הימים ב כ׳:ז׳), כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב י״י עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. בְּנֵי יְחִידְךָ יִצְחָק, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכֹרְךָ, גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּהּ מִמִּצְרַיִם, ״וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ״ (תהלים פ׳:ט״ז). י״י יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – מִפְּנֵי מָה? (שמות ט״ו:י״ט) (כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה – וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנְּבִיאָה הָיְתָה מִרְיָם? אֶלָּא שֶׁאָמְרָה לְאָבִיהָ: ״סוֹפָךְ אַתָּה מוֹלִיד בֶּן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם.⁠״ מִיָּד, ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ״ (שמות ב:א׳-ג׳). נָזַף בָּהּ אָבִיהָ, אָמַר לָהּ: ״בִּתִּי! הֵיכָן נְבוּאָתִיךְ?⁠״ וְעוֹדָהּ מַחְזֶקֶת בִּנְבוּאָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק, לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״ (שמות ב׳:ד׳). וְאֵין ׳יְצִיבָה׳ אֶלָּא נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (עמוס ט׳:א׳). וְאוֹמֵר: ״וַיָּבֹא י״י וַיִּתְיַצַּב״ (שמואל א ג׳:י׳). וְאוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וַאֲצַוֶּנּוּ. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ (דברים ל״א:י״ד). ״מֵרָחֹק״ (שמות ב׳:ד׳). אֵין ׳מֵרָחוֹק׳ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵרָחוֹק י״י נִרְאָה לִי״ (ירמיהו ל״א:ב׳) ״לְדֵעָה״ (שמות ב׳:ד׳). אֵין ׳דֵּעָה׳ אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת י״י, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים״ (ישעיהו י״א:ט׳). וְאוֹמֵר: ״כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד י״י, כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם״ (חבקוק ב׳:י״ד). ״מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״ (שמות ב׳:ד׳). אֵין ׳עֲשִׂיָּה׳ אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי י״י דָּבָר, כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים״ (עמוס ג׳:ז׳). אֲחוֹת אַהֲרֹן – וְלֹא אֲחוֹת מֹשֶׁה? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲחוֹת אַהֲרֹן״? אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן אַהֲרֹן נַפְשׁוֹ עַל אֲחוֹתוֹ, נִקְרֵאת אֲחוֹתוֹ עַל שְׁמוֹ. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר: ״וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה״ (בראשית ל״ד:כ״ה). וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲחֵי דִינָה״? אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת אֲחוֹתָם עַל שְׁמָם. וְכֵן: ״כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם״ (במדבר כ״ה:י״ח). וְכִי אֲחוֹתָם הָיְתָה? וַהֲלֹא בַּת רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב הָיְתָה! שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת״. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״אֲחֹתָם״? אֶלָּא עַל שֶׁנָּתְנָה נַפְשָׁהּ עַל אֻמָּתָהּ, נִקְרֵאת אֻמָּתָהּ עַל שְׁמָהּ. אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ – וְכִי מְנַיִן הָיוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת בַּמִּדְבָּר? אֶלָּא הַצַּדִּיקִים הָיוּ מֻבְטָחִים וְיוֹדְעִים, שֶׁהקב״ה עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, עֵת שֶׁיּוֹצְאִין מִמִּצְרַיִם, וְהִתְקִינוּ לָהֶם תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת. (כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַי״י כִּי גָאֹה גָּאָה! סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם! – מַגִּיד הַכָּתוּב, כַּשֵּׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים, כָּךְ אָמְרָה מִרְיָם שִׁירָה לַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַי״י, כִּי גָאֹה גָּאָה! סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם!⁠״ (שמות ט״ו:כ׳) (סיום) חַסְלַת שִׁירָתָא. (כב) [מסכתא דויסע בשלח פרשה א] וַיַּסַּע מֹשֶׁה – אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: זוֹ נְסִיעָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסָּעוֹת כֻּלָּן נָסְעוּ עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל פִּי י״י יַחֲנוּ, וְעַל פִּי י״י יִסָּעוּ״ (במדבר ט׳:כ״ג). אֲבָל נְסִיעָה זוֹ, לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שמות ט״ו:כ״ב) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, וְכָאן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל״? לְהוֹדִיעַ שְׁבָחָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״קוּמוּ סְּעוּ״, לֹא אָמְרוּ: ״הֵיאָךְ אָנוּ יוֹצְאִין בַּמִּדְבָּר, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ?⁠״ אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחַר מֹשֶׁה. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: ״הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר: כֹּה אָמַר י״י: זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה״ (ירמיהו ב׳:ב׳). וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזַר מַסָּעָן לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף״ (במדבר ל״ג:ח׳-י׳). וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה, שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו״ (דברים י׳:י׳). וְכִי מוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא לֹא מֵת אֶלָּא בְּהֹר הָהָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי י״י, וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״ (במדבר ל״ג:ל״ח)? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם לִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת, וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן. וַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן, וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד. וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד, וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה, וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה. וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה, וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר. וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר, וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ. וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם״ (במדבר ל״ג:ל״א-ל״ז). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל״? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָן, בְּמַקֵּל. שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהֶעֱבִידוּם בְּפֶרֶךְ וּבַעֲבוֹדָה קָשָׁה, כֻּלָּן פְּגָרִים מֵתִים מֻטָּלִין עַל שְׂפַת הַיָּם, אָמְרוּ: ״כִּמְדֻמֶּה לָנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיַּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה! ״וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ, וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם, וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם, וְאַתָּה, אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְלֹא עֲזַבְתָּם״ (במדבר י״ד:ד׳). וְנַעֲשָׂה לָנוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְתֵרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ וְנַחְזֹר לְמִצְרַיִם!⁠״ יָכֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (נְחֶמְיָה ט׳:י״ז) וְאוֹמֵר: ״אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה, וַיֹּאמְרוּ: זֶה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֶלְךָ מִמִּצְרָיִם, וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדֹלוֹת״ (נְחֶמְיָה ט׳:י״ח). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אִלְעַאי אוֹמֵר: עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף״ (שמות ט״ו:כ״ב), מִדָּבָר שֶׁהָיָה עִם יִשְׂרָאֵל בְּיַם סוּף, וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף״ (שמות ט״ו:כ״ב). וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר – הוּא מִדְבַּר כּוֹב. אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוֹב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, כֻּלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם, הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ״ (דברים ח׳:ט״ז). וּכְתִיב: ״מַשָּׂא מִדְבַּר יָם״ (ישעיהו כ״א:א׳), וּכְתִיב: ״מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב, בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה, לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם, אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף, יִשְׂאוּ עַל כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם, וְעַל דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם, עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ״ (ישעיהו ל׳:ו׳). אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא עֶכֶס אָמְרוּ שֶׁעֶכֶס זֶה רוֹאֶה צֵל עוֹף שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בְּאַוֵיר וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה הָעוֹף וּמִתְחַבֵּר אֶל צִלּוֹ, אֵבָרָיו נוֹשְׁרִין. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָמְרוּ: ״אַיֵּה י״י הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת״ (ירמיהו ב׳:ו׳). מַהוּ ׳צַלְמָוֶת׳? מְקוֹם צֵל וְעִמּוֹ מָוֶת. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַדָּבָר הַזֶּה הֵסִיחַ לִי רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מְרוּטָה. פַּעַם אַחַת, עָלָה לָהָר לִלְקֹט עֵצִים, וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן, וְהַנָּחָש לֹא רָאָהוּ, מִיָּד נָשַׁר שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ ׳מְרוּטָה׳. וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כִּשְׁמוּעוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַהֲלֹא הַמַּיִם תַּחַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וְהָאָרֶץ אֵינָהּ צָפָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״? ״וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם, בָּאוּ עַל גֵּבִים, לֹא מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם״ (תהלים קל״ו:ו׳) הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלֹא מָצְאוּ מָיִם״? כְּדֵי לְיַגְּעָן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגְּזָרִים, שָׁלְמוּ מֵהֶן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְלֹא מָצְאוּ מָיִם״? שֶׁאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ מַיִם. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו י״ד:ג׳). דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: ״וְלֹא מָצְאוּ מַיִם״, דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַמַּיִם. וּמְנַיִן שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַמַּיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כָּל צָמֵא, לְכוּ לַמַּיִם!⁠״ (ישעיהו נ״ה:א׳) לְפִי שֶׁפָּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְכָךְ מָרְדוּ. וּלְכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם הַנְּבִיאִים וְהַזְּקֵנִים, שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשַּׁבָּת, בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. הָא כֵיצַד? קוֹרִין בַּשַּׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְקוֹרִין בַּשֵּׁנִי, וּמַפְסִיקִין בַּשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי, וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. (כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹאוּ מָרָתָה״ (שמות ט״ו:כ״ג). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד. (כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לְהִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם תְּחִלָּה, לוֹמַר ״מָה נִשְׁתֶּה?⁠״ אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״לְמוּדִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּדִבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה. וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא עַל הַגְּבוּרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״לֵּאמֹר: מַה נִּשְׁתֶּה?⁠״ (כה) וַיִּצְעַק אֶל י״י וַיּוֹרֵהוּ י״י עֵץ – מִכָּן שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין קָשִׁין לְקַבֵּל. לְפִי דַרְכָּךְ אַתְּ לָמֵד, שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה. מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד, שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ״רַבִּי! רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִּצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו!⁠״ וְהָיוּ מַלְעִיגִין עָלָיו, וְאוֹמְרִים עָלָיו: ״תַּלְמִיד חֲכָמִים קַצְרָן הוּא זֶה!⁠״ אָמַר לָהֶם: ״לֹא קִצֵּר זֶה יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.⁠״ ״וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי י״י אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי, כִּי אָמַר י״י לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם״ (במדבר י״ב:י״ג). שׁוּב מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד, שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: ״רַבִּי! רָאִיתָ זֶה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו?⁠״ וְהָיוּ אוֹמְרִין עָלָיו: ״תַּלְמִיד חֲכָמִים מַאַרְכָן הוּא זֶה!⁠״ אָמַר לָהֶם: ״לֹא הֶאֱרִיךְ זֶה יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ט׳:כ״ה) שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר, וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. וַיִּצְעַק אֶל י״י וַיּוֹרֵהוּ י״י עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלַּעֲרָבָה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״זֶה עֵץ שֶׁלַּזַּיִת, שֶׁאֵין לָךְ עֵץ מַר יוֹתֵר מֵעֵץ זַיִת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: זֶה עֵץ הַרְדּוּפָנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הֶרְאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹרֵהוּ י״י עֵץ״ (שמות ט״ו:כ״ה). ׳וַיַּרְאֵהוּ י״י עֵץ׳ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא ״וַיּוֹרֵהוּ״, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּרֵנִי, וַיֹּאמֶר לִי: יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ״ (משלי ד׳:ד׳). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״זֶה עֵץ קַתְרוֹס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עִקַּר תְּאֵנָה וְעִקַּר רִמּוֹן. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: הֶרְאָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לָעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר״ (משלי ג׳:י״ח). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה מֻפְרָשִׁין דַּרְכֵי הקב״ה מִדֶּרְכֵי בָּשָׂר וָדָם! בָּשָׂר וָדָם, בַּמָּתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר, אֲבָל הקב״ה מְרַפֵּא אֶת הַמַּר בַּמַּר. הָא כֵיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת בּוֹ נֵס. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים, וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין, וְיֶחִי״ (ישעיהו ל״ח:כ״א). וַהֲלֹא בָּשָׂר חַי, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלָיו דְּבֶלֶת תְּאֵנִים, מִיָּד הוּא נִסְרָח. הָא כֵיצַד? נָתַן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת בּוֹ נֵס. כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח, וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר י״י: רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה, לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת״ (מלכים ב ב׳:כ״א). מַהוּ רְפוּאָתוֹ? וַהֲלֹא הַמַּיִם הַיָּפִין, שֶׁתִּתֵּן בָּהֶם מֶלַח, מִיָּד הֵם נִסְרָחִין. הָא כֵיצַד? נָתַן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר הַמִּתְחַבֵּל, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת בּוֹ נֵס. וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם – אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּנִים וּמִתְפַּלְּלִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי אָבִיו, וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגַּדֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַנְּנִין וּמִתְגַּדְּרִים לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם! חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ לְפָנֶיךָ עַל הַמַּיִם.⁠״ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מָרִים נִהְיוּ לְפִי שָׁעָה וְנִמְתְקוּ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָרִים הָיוּ מִתְּחִלָּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הַמַּיִם״, ״הַמַּיִם״, שְׁתֵּי פְעָמִים. שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט – ״חֹק״, זֶה הַשַּׁבָּת; ״וּמִשְׁפָּט״, זֶה כִּבּוּד אָב וָאֵם. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״חֹק״, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת״ (ויקרא י״ח:ל׳). ״וּמִשְׁפָּט״, אֵלּוּ דִּינֵי אֳנָסִין, וְדִינֵי קְנָסָיוֹת, וְדִינֵי חַבָּלוֹת. וְשָׁם נִסָּהוּ – שָׁם נִשָּׂא לוֹ גְּדֻלָּה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה״ (מלכים ב כ״ה:כ״א). וְאוֹמֵר: ״נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן״ (במדבר ד׳:כ״ב). אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: ״וַהֲלֹא גְּדֻלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה אֶלָּא בְשִׂי״ן, וְכָאן לֹא כְּתִיב אֶלָּא בְסָמֶ״ךְ! הָא, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְשָׁם נִסָּהוּ״? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל.⁠״ (כו) וַיֹּאמֶר: אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע – מִכָּן אָמְרוּ: שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת, מַשְׁמִיעִין לוֹ מִצְווֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״ (שמות ט״ו:כ״ו). שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת, מְשַׁכְּחִין לוֹ מִצְווֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח״ (דברים ח׳:י״ט). לְקוֹל י״י אֱלֹהֶיךָ – אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁנִּתְּנוּ מַפֶּה לְפֶה בַּעֲשָׂרָה קוֹלוֹת. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָל אָדָם. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – אֵלּוּ הֲלָכוֹת. כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ – הָא אִם אָשִׂים, ״כִּי אֲנִי י״י רֹפְאֶךָ״ (שמות ט״ו:כ״ו). דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״אִם שָׁמוֹעַ״, יָכֹל רְשׁוּת? תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּשְׁמַע״, חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת. ״תִּשְׁמַע״, זֶה הַכְּלָל שֶׁהַתּוֹרָה כְּלוּלָה בוֹ. לְקוֹל י״י אֱלֹהֶיךָ – מְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי גְּבוּרָה, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן. מְלַמֵּד שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, וְרוּחַ הַבִּרְיוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו – אֵלּוּ הֲלָכוֹת. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – אֵלּוּ עֲרָיוֹת. כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי י״י רֹפְאֶךָ – וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״כִּי אֲנִי י״י רֹפְאֶךָ״? אָמַר לוֹ הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, רְפוּאָה הֵם לָכֶם, חַיִּים הֵם לָכֶם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא״ (משלי ד׳:כ״ב). וְאוֹמֵר: ״רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ״ (משלי ג׳:י׳). רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הָא אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, מִפְּנֵי מָה הֵם צְרִיכִין רְפוּאָה? אֶלָּא ״כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ״, בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם אָשִׂים, ״כִּי אֲנִי י״י רֹפְאֶךָ״, בָּעוֹלָם הַבָּא. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: ״שָׁמוֹעַ״, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״תִּשְׁמַע״? מִכָּן שֶׁאִם רָצָה אָדָם לִשְׁמֹעַ, מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ; לִשְׁכֹּחַ, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ. יָכֹל לְאַחַר זְמַן? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע״, שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח, מִיָּד. הָא כֵיצַד? רָצָה לִשְׁמֹעַ, מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִיָּד; לִשְׁכֹּחַ, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ מִיָּד. הוּא הָיָה אוֹמֵר: רָצָה אָדָם לִשְׁמֹעַ בְּטוֹבָתוֹ, מַשְׁמִיעִין לוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, לִשְׁכֹּחַ בְּטוֹבָתוֹ, מְשַׁכְּחִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, הָרְשׁוּת נְתוּנָה. ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״ (משלי ג׳:ל״ד). אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״אִם חָבֹל תַּחְבֹּל״ (שמות כ״ב:כ״ה), אִם חָבַלְתָּ חֲבוּלָה אַחַת, סוֹף שֶׁחוֹבְלִין בָּךְ חֲבוּלוֹת הַרְבֵּה. (כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם מְהֻלָּל בַּמַּיִם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת. תֵּדַע שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי הָיוּ שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין, וְלֹא סָפְקוּ אֶלָּא לְשִׁבְעִים דְקָלִים. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁרוּ עֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסָפְקוּ לָהֶם וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלֵֹּשׁוּ! וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם – לְעוֹלָם אֵין יִשְׂרָאֵל חוֹנִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁבָּרָא הקב״ה אֶת עוֹלָמוֹ, בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּמָרָה.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים
הערות
1 בפסוק כתוב: ״אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת״
2 שומרי ראש
3 táxis: מערך קרב; גדוד
4 נוקשה
5 thēsaurós: אוצר
6 eikónion: תמונה קטנה
7 praetorium: ארמון
8 familia: בני ביתו
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144